יצירות אחרונות
מבט אל ילדותי בצל הורים ניצולי שואה (0 תגובות)
מרים מעטו /שירים -05/05/2024 22:16
מעשר זיכרון (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -05/05/2024 18:14
הַחַיִּים יָפִים - עפ"י סִרְטוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְטוֹ בָּנִינִי (3 תגובות)
אביה /שירים -05/05/2024 17:38
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (1 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
שירים
לטנגו אחרוןלטנגו אחרון
היא כה אהבה את הטנגו, עם הטנגו חשה שחיה, הוא ניגש בצעד קליל: שמי מוות ואת היא איה? כמו נערה היא הסמיקה, לחייה הפכו ורודים, עם חלוק לבן על כתפיה החליטה: נענים! התדע ששמי אינו איה? כי אם דורה אני נקראת! בין צבעי הירוק והלובן יד על כתפו שמה: אני נענית! בצעד קליל ועדין אל הרחבה הוא הוביל והיא חשה באושר, של מוות בא מעפיל. כנכנעת לזרועותיו בריקוד עם טנגו אהוב, איך אשוב אל מיטתי, אל מיטתי איך אשוב?.. כה מאושרת הייתה, גופה נכנע, התמסר.. פניה הלכו והלבינו, לו רק היה זה אחר! ראשה נשמט לאחור, אולם הריקוד נמשך גופה בנועם וסבל דועך: בזרועותיו נשרך. לבסוף המנגינה הסתיימה, בעדינות הניחה במיטה, הרדיו פצח בוואלס: מי תרקוד עמי וואלס עד מיתה?.. 1.7.06 לזכרה של דורה אימי היקרה תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |