קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלהפתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל מי שחפץ בכך לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה.
יש להבחין בין קוד פתוח לבין קוד נגיש – מצב שבו ניתן לראות את הקוד אך אסור לבצע בו שינויים. מצב זה אינו נופל תחת הקטגוריה של קוד פתוח.
[עריכה]
סביב מושג הקוד הפתוח קיימת תפיסת עולם הטוענת כי התוכנות שייכות להמונים, ועל כן כל החפצים בכך יכולים להיכנס לקוד ולערוך בו שינויים. זאת, בניגוד לקוד סגור, אשר מזוהה, על פי רוב, עם יצרני התוכנה הגדולים. לאדם הקונה תוכנות מבית מיקרוסופט, למשל, אין אפשרות פשוטה לצפות בפרטי התהליכים שמרכיבים את התוכנות שרכש, מכיוון שהם סגורות בפני המשתמש באמצעות הידור.
המונחים קוד פתוח ותוכנה חופשית הם מונחים קרובים במשמעותם המעשית, ומשמשים לעתים קרובות לציון משמעות זהה, אך נבדלים באידאולוגיה שמאחוריהם. את המונח תוכנה חופשית טבע ריצ'רד סטולמן אשר ייסד את פרויקט GNUואת המוסד לתוכנה חופשית (Free Software Foundation), והוא מתרכז בחופש המוענק למשתמש בתוכנה כערך חברתי. המונח קוד פתוח מגיע מארגון יוזמת הקוד הפתוח (Open Source Initiative), והשיקולים העומדים מאחוריו הם של כדאיות כלכלית וטכנולוגית.
המקור, עמותה ישראלית לתוכנה חופשית וקוד מקור פתוח (ע"ר), פועלת לקידום תוכנה חופשית וקוד מקור פתוח בישראל.
[עריכה]גורמי הנעה לתרומה למיזמי קוד פתוח
מיזמי ותוכנות קוד פתוח מבוססים על תרומת המפתחים (המשתתפים במיזם), שהיא על פי רוב התנדבותית. בקהילות קוד פתוח יש ניסיון להתמודד עם השאלה האם קיימת יכולת לנהל את המפתחים – בעיקר ביחס לניהול בהיבטי הנחייה ולהשפעה על התנהגות, במטרה למקסם את ביצועי הקהילה שאליה משתייכים המפתחים.
התאוריה בנושא מתבססת על מחקרים בפסיכולוגיה, שקבעו קשר בין הנעה להשתתפות.
[עריכה]גורמי מוטיבציה בתחום הקוד הפתוח
באופן כללי, מחלקים המחקרים את גורמי ההנעה ל-3 סוגים: צרכים פנימיים, צרכים חיצוניים וצרכים משולבים (Internalized Extrinsic).
בתחום תוכנות הקוד הפתוח באים גורמים אלה לידי ביטוי באופן הבא:
- צרכים פנימיים עצמאות בעבודה כלומר היכולת לבחור כיצד לנהוג וכן מימוש יכולות כלומר מיצוי עצמי.
- צרכים חיצוניים – תגמולים כספיים הבאים לידי ביטוי לעתים, כאשר חברות מסחריות מתגמלות את עובדיהם או אנשים אחרים כדי שיתרמו לפרויקט קוד פתוח.
- צרכי משולבים – צבירת מוניטין ומעמד בתחום התוכנה וכן יצירת הזדמנויות לפיתוח או קידום הקריירה. מאפיין נוסף הוא ערך שימושי (Use Value), כלומר רצון המפתח לתקן באג בתוכנה שמפריע לו, או לייצר תכונה חדשה שהינה שימושית עבורו.
[עריכה]
מחקר אמפירי בנושא סקר 3 פרויקטי קוד פתוח בקהילת אפאצ'י (Apache). מהמחקר עלו הממצאים הבאים:[1]
- ישנם קשרים שונים בין גורמי המוטיבציה השונים – בפרט אין סתירה בין מוטיבציה פנימית וחיצונית, מוטיבציית מעמד מגבירה מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית תורמת למוטיבציית מעמד (לפירוט הקשרים ראו איור 2 במאמר).
- ישנם גורמי מוטיבציה משמעותיים יותר ופחות – מוטיבציה חיצונית ומוטיבציית מעמד קשורים להשתתפות מעל הממוצע, בעוד מוטיבציית ערך שימושי קשורה להשתתפות מתחת לממוצע.
המלצות המחקר הן מעשיות, ומופנות בעיקר כלפי מנהלי קהילות קוד פתוח המעוניינים לשפר את השתתפות וביצועי המפתחים בקהילותיהם:
- עידוד שיתופי פעולה עם חברות מסחריות – לדוגמה, בצורת מתן תשלום לעובדי החברות בתמורה להשתתפות בפרויקט קוד פתוח.
- טיפוח מוטיבציית מעמד בקרב מפתחים – למשל, על ידי שימוש בפרסום למפתחים בעלי תרומה או באמצעות שיווק העובדה כי מעורבות בפרויקטי קוד פתוח משמשת מנוף להשתלבות או קידום בשוק העבודה.
מחקר נוסף[2] חקר את הסיבות והיתרונות שבעטיים מפתחים אנשים בשיטת קוד פתוח ולא בשיטות מסחריות. המחקר העלה מספר סיבות:
- היכולת לבחור איזה קוד לפתח כל פעם מחדש במקום לפתח קוד משעמם שבחר הממונה.
- לטווח הארוך, פיתוח קוד איכותי ושימושי יוביל להצעות עבודה נוספות.
- סיפוק והכרה על ידי מפתחים עמיתים מהקוד שפותח.
היכולת "לאותת" על רמה גבוהה של יכולת וכישרון באה לידי ביטוי בצורה חזקה יותר כאשר מפתחים בשיטת קוד פתוח, נובעת מ-3 סיבות:
- כל אחד יכול לראות את התרומה של הקוד שפותח, את רמת הקושי של הקוד, היכולת להשתמש בקוד על ידי מפתחים אחרים ועוד. ההתרשמות היא מיידית.
- במקרה של הצלחה, מפתח הקוד זוקף לזכותו המלאה את הצלחת הקוד. חיזוק משמעותי לאגו ולמוניטין של מפתח הקוד.
- הידע שנצבר למפתח בשיטת הקוד הפתוח ניתן לשימוש גם בתחומים אחרים, מה שמעלה את ערכו של המפתח בעיני המעסיק ובשוק העבודה בכלל
