לא עברה שנה מאז שירות המילואים -שם - בחאן יונס-והפרשה אט אט הלכה ודעכה בזכרוני-כמו שתמיד קורה לנו במדינה רבת אירועים ותהפוכות זו
שוב זומנתי לשירות מילואים פעיל-הפעם בתחומי הקו הירוק-גזרת פיקוד דרום -"מחנה נתן "-באר שבע--המסגרת כוללת= רופאי משפחה "המוקפים-" ברופאים מומחים - עם שירות חירום אשפוזי קצר- בית מרקחת גדול - וטיפולים מורכבים תחת גיבוי של" סורוקה "באר שבע-- השירות ניתן לכל חיילי פיקוד הדרום באשר הם
ליד ובתוך המחנה-יש יחידות אחרות שלא אפרט-אבל ביניהן גם יחידת משטרה צבאית חוקרת -או בעגה הצהלית -מצ"ח
ובכן - כעבור שלושה ימים לשירותי -בבסיס המפורסם
הופיע במרפאתי קצין בדרגת סגן משנה עם תג של משטרה צבאית-הציג את עצמו כחוקר ביחידת מצ"ח-- הלז עשה רושם של אינטליגנט לא קטן למרות 21 שנותיו - היה רהוט ולהוט בדבורו - עיניו הבולטות - מצחו הגבוה- גובהו הרב-- הזכירו לי משום מה ינשוף ענק מהלך על שתיים השש אלי מזימות
לאחר התיישבו מולי -הניח על השולחן -תיק עב קרס -עתיר מסמכים והסביר לי - בקול יבשושי -שמתנהלת חקירה בפרשת הקצין ההרוג-אני מהווה צד בה כנתבע ועלי לענות על שאלותיו בהתאם לפקודות הצבא- לא טרחתי לבדוק-את נכונות הפקודות--אך בקשתי מ"הינשוף " לראות ולשמוע על מה המדובר -בטון אדיש משהו..
ככל שהזמן נקף - בשמיעת ההסברים
"הדעתניים והמלומדים "ובקריאת המסמכים הכל כך "מושלמים-חשתי- יותר ויותר- בוז- בחילה -שאט נפש .
טינה-- הן כלפי "הטייחים-והן מול "הטיח" הרב שהועמד לרשותם ולרשות הכפופים להם--
בהקמת בניין הפארסה הגדולה
אלה עיקרי הדברים
הדברים הלא כתובים
טרם התאונה -הועמד לרשות קצין הנ-מ ז"ל -גיפ סיור לא כשיר לנהיגה-במה מדובר ??? -תוך כדי נהיגה ההגה היה מתפרק מצירו -היה צורך לעצור את הגיפ להוציא את ההגה באופן מסויים ולהכניסו לתושבת להמשך נסיעה --הנהיגה בגיפ זה היתה אסורה לחלוטין כמובן-אך בשל מחסור חמור בכלי רכב ועקב תור גדול לתיקונים - בסדנא המרחבית עזה --לא ויתר אותו קצין ונהג בו תוך סיכון חיים ומתוך תרבות הסמוך האישית שלו--"לי זה לא יקרה כי אני מכונאי חובב המכיר את כל שגעונות רכבי הנכבד"
הקצין זה חרץ את גורלו--- באותו יום מר וטרגי
איבד את השליטה על רכבו -אוטובוס שנסע במהירות אחריו "עלה עליו" -הפך את הגיפ עם הקצין וגרר אותו -למרחק האמור 150 מטרים
הורי הקצין הם אנשים מאוד נכבדים ומשפיעים במדינה ויש לתת -אלוף דורון- א עניין אישי לטפל בפרשה
הדברים הכתובים
כתב התביעה נגדי -חתום על ידי ראש ועדת אתיקה משרד הבריאות -קצין רפואה ראשי לשעבר - תת אלוף ערן ד--הכיל כ30 עמודים -המתארים את נסיבות התאונה הגעת כחות החילוץ והפינוי--
--בהמשכו מוקדש פרק שלם עלי - ארדיטי יהודה -המתרכז ברשלנות רפואית פושעת
כיצד רופא בישראל יכול לקבוע מוות של חייל על סמך בדיקת דופק ומראה ידו-????-כקביעה כללית זה נכון-כהוצאת מסקנה פרטנית למקרה- זו קביעה יומרנית חסרת שחר-המדהים ביותר היתה המלצתה של וועדת ערן ד. וחבריה--לשלול את רשיוני מול מנכ"ל משרד הבריאות ולבטל תפקידי כקצין רפואה או כרופא צבאי...
כעבור שבועיים לאחר השחרור משירות המילואים -בעודי זועם וזועף---זומנתי לשיחה במטה חיל הרפואה בצריפין
השיחה עם קצין רפואה ראשי תת אלוף שוקי שמר - מנכ"ל מכבי דהיום-היתה לבבית ונעימה
שוקי -איש קשוב -ישוב ערכי ואינטליגנטי מאוד -הבין מהר מאוד במה מדובר - תלה עיניו בתקרה ואמר-"איני יכול לעשות דבר בנידון-יש פה אנשים חזקים ממני משפחה מאוד מכובדת ותחקיר "מרוח "היטב -התבקשתי להראות לך ולהחתים אותך על הנסיבות...
כמובן-סירבתי לחתום -צרפתי מכתב המסביר את גרסתי-איימתי על המכותבים בהגשת תביעת ענק --במידה וימומש אי אלו מהסעיפים תוך איום מרומז על עשיית דין בתקשורת עם כל אחד ואחד מהמעורבים
נפרדתי בהצדעה משוקי שמר
סר וזעף
שנים עברו שנים חלפו -עתה הכל עלה על הכתב- ולא בכדי --ההסתאבות בדרגים הגבוהים בצבא פרשת הריגול של הרפז -השליח מטעם -ומכתבו -עשו את שלהם -העלו אצלי את אותו כעס ותדהמה
מהמקרה הפרטי שלי
============
מסקנות המקרה הלא קיימות --מובילות לאשם כבד ואחריות למותו של הקצין ז"ל--מצד אלוף ד-א
כמפקד אחראי על הגזרה- היה אחראי גם על תפקוד הסדנא המרחבית
ועל תקינות הרכבים כולל הרכב של קצין הנ-מ
כדי להסיט את האש ממנו והלאה ולרצות את המשפחה המכובדת -גייס האלוף את חברו לצנחנים
תת אלוף דוקטור:ע- ד -לכתוב בעזרתו דוח מאשים - נגדי -רופא המילואים
כך נשארה
אמת הכואבת קבורה עד היום הזה...
