כוחה של רקמה

מבטים קפאו לדקה עתה,

לא יכלו לזוז לקחת נשימה,

כוח עצום ביניהם רקמה.

חשב,שיובל חלף בשנייה.

הושיט את ידו לגעת פנייה,

משכה קלות אותו לעברה,

מיקדה מבטה לעיניו לכאורה

לגלות את הסוד,שבליבו מוסתר.

עצם עיניו,חיכה לתגובה לו מותר,

ליטפה ידו בידה הענוגה.

לאומר, שזו לא סתם מגע,

פגשה בו, כי כך היא חשקה.

גבר זר עמד מולה אפוף תשוקה,

חשה זרימה עצומה בעורקיה,

לא יכול להבין מילה מדבריה,

כל מה שחשה, היה משיכה.

חזקה בעוצמה, שאליו משכה,

לא אפשרה להסדיר מחשבה.

הלב פעם בקצב עטוף להבה,

תחושה לא מוכרת, של תאווה.

את לבה ביקר רעב עז לאהבה.

לבסוף הוא פקח את עיניו היפות,

ונתן להבין, שכל ההתחלות קשות.

בהמון סבלנות תפרח אהבה,

תמלא את לבם באושר שלווה.

® (כל הזכויות שמורות לפאני רוטנברג)