יצירות אחרונות
ושירי עוד לא ישקשק (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -06/11/2024 03:13
נֹגַהּ וּמִכְחוֹל הַקֶּסֶם🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -06/11/2024 03:13
פטור מתור (2 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -05/11/2024 23:48
סיור במעמקי הים (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -05/11/2024 23:05
מהפכה (1 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -05/11/2024 17:42
נשות האש של ברקוא /אדם אמיר -לב (8 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/11/2024 11:10
מי את בקיץ (6 תגובות)
סבסטיאן /שירים -05/11/2024 10:26
מאמאיה ומאבקה במילת הנשים (3 תגובות)
רחל בנגורה /סיפורים -05/11/2024 09:25
בְּהַשְׁאָלָה (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/11/2024 09:03
פוסטים
מובי דיק/ הרמן מלווילמאז ומתמיד המונח 'מובי דיק' היה לעיתים חולף ונקלע לאוזני התמימה, ולמען האמת הרגשתי מן תחושה של בורות כאשר ידיעותיי בנושא הסתכמו בכך שזהו סיפור סתמי על לוויתן, אז החלטתי לקרוא אותו. סיפורו של הרמן מלוויל- מובי דיק, הוא הרבה יותר מסיפור ארוך מאוד, מייגע ומלא באינספור תנומות אקראיות בעל כורחך, בעוד שהמוח משתוקק לשאיבה חדגונית מעמודי הספר אך נאלץ לקבלם רק ברקיע השביעי. מובי דיק, הוא סיפור על השלמה, סגירת מעגל, משל, מוסריות היסטורית, שלווה ייחודית שמוכרת אך ורק לאלו מאיתנו שחוו זמן בים העמוק, ולא בשחייה כמובן. "...בכל פעם שיצר הרע משתלט עלי... בכל פעם שאני מתעכב ללא משים מול חנויות לממכר ארונות מתים... אז אני מבין שהגיעה העת לצאת אל הים ויפה שעת קודם. זהו התחליף שלי לאקדח ולקליע". נדרשת הבנה ניכרת שלכם לנוכח הסיפור שלו, בכל זאת הוא בסך הכל מנסה לספר את סיפורו הראוי לשמיעה ולהאזנה. המלצתי היא שעליכם להפליג עמו במסעו הרחק למחוזות יפן, חופי ננטאקט וכף התקווה הטובה, להטלטל בספינתו גם בתקופות הפחות טובות ולהבין איך לעזאזל לפני יותר מ300 שנה, בני אדם צדו חיות פרא באורך של לא פחות מ33 מטרים, ו150 טון במשקלם האסטרונומי, וגם הצליחו (אולם, לא תמיד). הרמן מלוויל/ מובי דיק (1851) תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |