לאבא ז"ל

הִנֵּה, אַתָּה שׁוּב מַדְלִיק בְּעֵינַי

מֶתֶג מְסֻמָּם אַבְנֵי יַתְמוּת

לְיַבְּשֵׁנִי בְּקַעֲרַת הַדְּמָעוֹת.

הוֹלַדְתָּ אוֹתִי אֶל פְּרִיחַת

הִסְתַּבְּכֻיּוֹת עַצְמִיּוֹת,

לְהִילָּטֵף בְּחוֹחֵי הַלֵּילוֹת

וּבְמַדְקֵרוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים,

הַשּׂוֹרְפִים אוֹתִי שִׁבְעָה שִׁבְעָה

בִּדְמוּת אָב, שֶׁהֶחְסַרְתָּ אוֹתִי

מִלְּחַבְּקָהּ.

לָמָּה אַתָּה יוֹרֵד עָלַי בְּסֻלָּמוֹת

הַמְּקַטְרְגִים?

לָמָּה אַתָּה שׁוֹתֵק עָלַי אֶת

הַמָּוֶת שֶׁלְּךָ בְּמַהֲלוּמוֹת נְשׂוּאֵי

אֵימָה?

לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵג מִתּוֹכִי אֶת

הַכְּאֵב הַזֶּה?

אַתָּה יוֹדֵעַ, אַבָּא,

לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת

אֶת עַצְמִי. לִהְיוֹת כָּל כָּךְ אֲנִי

וְאָז אֲנִי מְחַיֵּךְ, וְצוֹחֵק, וְשָׁר

וּפִתְאוֹם

נוֹרִים בִּי צְרוֹרוֹת שֶׁל קִמְטֵי

פָּחַד, שֶׁמָּא בַּטּוֹב לִי, יִלָּקַח מִנַּפְשִׁי

זִכְרְךָ. וַאֲנִי מְנַגֵּן תָּוִים יַתְמוּתִיִּים

בִּקְלִידֵי הַנְּשָׁמָה וּמַטְמִינָם בַּכְּתוּבִים,

כְּדֵי לְהַסְפִּיד אוֹתְךָ לָאוֹר.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלְּךָ,

שֶׁיָּבְשׁוּ מִלְּהִתְנַשֵּׁק עִם לְחָיַי,

וּבְתוֹךְ חַיַּי פָּסַעְתָּ תָּאִים תָּאִים

שֶׁל הִתְרַחֲקוּת כְּדֵי לְהִתְאַבֵּד

מִקִּיוּמִי.

אֲנִי זוֹכֵר עֵינַיִם שֶׁרָצְחוּ בְּמַבָּט

כָּל שַׁעַל וְאֵיךְ הוּא נִסְגַּר וְאֵיךְ סָגַרְתָּ

יָדֶיךָ עַל פִּתּוּלֵי הִרְהוּרַי, לְבַל

תִּרְאֶה עַד כַּמָּה אֲנִי

מִתְרַחֵשׁ סְבִיבְךָ.

וַאֲנִי גַּם זוֹכֵר אֵיךְ הִסְתַּגַּרְתָּ אֶל

מְגֵרוֹת הַמָּוֶת הַזֶּה וְהִשְׁאַרְתָּ

אוֹתִי מְפֻקָּח אֶל הַכְּאֵב הַמִּתְנַסֵּר בִּי,

לְשַׁלֵּם אוֹתְךָ יִסּוּרִים שֶׁל

תְּחוּשׁוֹת, שֶׁל גַּעְגּוּעִים, שֶׁל רִחוּק,

אַבָּא,

אַתָּה נוֹסֵעַ בַּגְּשָׁמִים שֶׁלִּי

בְּמַהֲלָכִים מְהִירִים מִדַּי.

הָאֵט מְעַט אֶת הַסֵּבֶל,

שֶׁאֶתְעוֹרֵר אֶל שְׁאָר

כְּאֵבֵי הָעוֹלָם!