צביעה איטלקית

הם עומדים מולו, הוא עומד ליד הציור שצייר,

מסביר ביובש פרטים על סוג הקנבס או על הצבעים בהם השתמש, מתחנן בעיניים אילמות שמישהו יבין את הציור שלו, שיבין מה הוא צועק שם.

בציור עומד איש, חשוף לגמרי, מתבונן במראה, דיוקן עצמי, אולי, עומד בראש מורכן, היד על החזה, לא מתאמצת להסתיר שום פרט מהגוף העירום.

הוא רואה בעיניים שלהם שהם לא מבינים, מתאמצים להתפעל ולהיראות אינטליגנטים או משהו כזה.

חוץ ממנה, היא הבינה, הוא רואה את זה על הלחיים שלה שקצת אדומות ועל השפתיים שמתוחות בקו רציני.

והוא ממשיך להסביר, עדיין מתחנן להבנה, על טכניקת הציור ועל שיטת הצביעה.

" צביעה איטלקית" הוא אומר, והם כולם מהנהנים בהסכמה " צביעה איטלקית".