תמונה סוריאליסטית

פתאום היית תמונה סוריאליסטית

על קיר, נטול מסגרת והבנה, ככתב

חידה עתיק מהול מסתורין.

משהו בתוכך אמר לפרוץ את ברזלי

ההחרשה ושתיקותיך התיישבו בכורסת

חייך ופרכסו אל הלילה הזה, בו התנפצת

לשוטט מכוסה מערומים קטנים בסערת

הכאבים.

והיית כְּחַי המדבר, המזיע חולות

עיניים ומשתוקק לטיפות מגואלות

חסד. 

כשיר מסומם קצב, צמקה ורחבה

נשימתך, עלתה וירדה לנשוף את

המורא הגדול של החידלון אל השחר

המזדקן לבוא.

אחר כך היית מעוצב פסל ביד

ההזיה ודהרת במרחבי החרדה

אל אין מוצא אחר.