שירים

בשדות השלף

 
משחית הקמה
מותיר אדמה נעכרת.
מביט לעברי דרך זכוכית שקופה,
מכלה זעמך באפרכסת ימיי.
שובל השלף בשדותיי,
נרמס במפץ למדרך רגליי,
נפל,לא עד נצח.
תעלה תבואתי באסמיי
אפריחנה בידיים מדממות.
ירח מציץ בשקיעה שהתאחרה,
מסתיר פניו מחמת הבושה.
לא עוד תהילת עולם.
 
 

תגובות