|
מה היה קורה אילו: (היסטוריה חלופית 1937-1948)
ועדת פיל סיימה את מסקנותיה והמליצה על הקמת שתי מדינות בשטחה של ארץ ישראל המערבית. מסקנות הוועדה פורסמו בלונדון ב-7 ביולי 1937.
כמה ימים לאחר מכן, ב-10 ביולי, נופל דבר, יהודי בשם גרשון הירשברג שהוריו ברחו מגרמניה ואיבדו את כל נכסיהם, מחליט להתנקש בשגריר הגרמני. אך הוא יורה במזכיר השגרירות פון ראט. הוא יורה בו מטווח אפס, השגריר נפצע פצעים בינוניים.
התגובה הגרמנית לא מאחרת לבוא: הוראה של היטלר והימלר מובילה לפוגרום: התוצאות קשות בפוגרום נהרסים כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה, בתי קברות יהודיים רבים, אלפי חנויות בבעלות יהודים ו-29 בתי כל-בו. יותר משלושים אלף יהודים נעצרים, לעתים על-פי רשימות מוכנות מראש, ונשלחים למחנות ריכוז. בליל הפרעות נרצחים כ-400 איש. בימים שלאחר הפרעות מאבדים 400 איש נוספים את חייהם. במחנה הריכוז בוכנוולד נרצחים 207 יהודים. בדכאו 185 קורבנות. גרמנים אחדים בעלי "חזות יהודית" נרצחים אף הם.
"המאורעות הרי הגורל שמתרחשים בגרמניה מוכיחים שוב את צדקת טענותינו כי ליהודים מגיעה מדינה משלהם" נואם דוד בן גוריון בישיבת הסוכנות. למרבה המזל אומר זאת, במילים אחרות, גם נוויל צ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה בישיבת הפרלמנט של יום ה19-8-37 לאחר התייעצות עם ויליאם אורמסבי- גור שר המושבות ועם הלורד רוברט פיל:
"מצב היהודים כפי שהוא מחייב הקמת מדינה בפלסטינה, אנו מחוייבים לכך לפי הצהרת בלפור ולאחרונה לפי מסקנות ועדת פיל. זהו התגשמות הצדק ההיסטורי מבלי לפגוע בזכויות עמים אחרים היושבים שם"
כמובן שבצד "הצדק ההיסטורי" מבקשת בריטניה את חיזוק האינטרסים שלה.
היטלר, בנאום ברייכסטאג מודיע: "עתה ל"הומאן שייסן" יש פח זבל משלו, יהיה אפשר לזרוק את כל ה"יודען" לפח הזבל הזה ובבוא העת לסגור אותו ולזרוק אותו לים!"
הערבים מתנגדים להצעה על אף כי נוסף בה סעיף אשר יאחד את החלקים הערבים של ארץ ישראל עם אמירות עבר הירדן.
אירועי דמים פורצים בערים המעורבות, המאורעות הקודמים ששככו פורצים עתה מחדש, הבריטים מודיעים כי ב29 לנובמבר יפנו את כוחותיהם מפלסטינה אל תוך המובלעת (לפי ועדת פיל, השטח שבין יפו לירושלים ובית לחם) וששני הצדדים ישברו את הראש, כעת הם עסוקים בפריסה מחדש. הארץ תהיה פתוחה לעלייה יהודית ללא הגבלות ובסיסי הכוחות הבריטים שבשטח המדינה היהודית יישארו במקומם. נמל חיפה (שבשליטה בריטית), קולט בינתיים פליטים יהודים מגרמניה. לפי ההסכם הקיים גרמניה מאשרת ליהודים לצאת ממנה תמורת החרמת חלק מרכושם
ארגון ההגנה יחד עם ארגון הפורשים האצ"ל שמקבל תגבורת של עולים ונשק מפולין, מתאחדים ומקימים את צה"ל (צבא ההגנה לישראל) על מנת לבלום את התקפות הכנופיות שמקבלות סיוע מאיטליה ומגרמניה הנאצית. רבבות ערבים עוזבים את בתיהם בערים המעורבות, בין אם בתקווה לשוב בעתיד לפי דבריו של חאג' אמין אל חוסייני ובין אם מתוך אי רצון להיקלע לקו האש. בערי המובלעת הבריטית, יפו, ירושלים, רמלה, בית לחם, נשמר הסדר כהלכה בעקבות כוחות בריטים מתוגברים ששוללים ניסיון להתפרעויות ואמונים על שמירת הסדר.
ההתקפות על היישובים המבודדים נבלמות, בחודש ספטמבר עובר ארגון ההגנה לתכנית ב'- מתקפה. כך, עד ה-29 לנובמבר, לאחר מלחמה עקובה מדם נכבש השטח של המדינה היהודית במלואו כולל תוספת שטח בעמק בית שאן, אזור ראש העין, עמק יזרעאל וצפון הנגב.
באולם "אהל שם" שבתל אביב מכריז בן גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ובסוף המגילה מוסיף "אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני" לאות כי אמנם ירושלים אינה נמצאת בשטח המדינה היהודית, אך באופן רשמי היא בירתה הנצחית.
ביום ה30 לנובמבר נכנסים כוחות קטנים של הליגיון הערבי לשטחים הערביים של ארץ ישראל, האמיר עבדאללה עובר את נהר הירדן על יד יריחו ובצל הדגלים הבריטים והעבר- ירדנים מודיע כי "השבח לאל" האחים הערביים, המשפחה המאוחדת תחת קורת גג אחת". היהודים שיושבים בשטחים הערביים פונו עקב המלחמה: כך מפונים הנקודות נווה יעקב, עטרות, מפעלי ים המלח ומעט יהודים שיושבים בשכם, עזה וחברון, 1300 יהודים.
הבריטים שרצו כי האינטרסים שלהם יישמרו בפלסטינה שבעי רצון, במהלך פשוט השיגו כמה דברים:
1. השטחים הערבים תחת אמירות עבר הירדן שבעצם תחת חסותם
2. במדינה היהודית נמצאים עדיין בסיסיהם, מסילות הרכבת וכן נמל חיפה
3. הערים הקדושות לדתות נמצאים תחת חסותם וכן מוצא לנמל יפו.
בצד היהודי תמה המלחמה באבדות של אלפיים נפש, יש לציין במהלך המלחמה עלו כמאה אלף יהודים מגרמניה וכמאה וחמישים אלף מפולין.
רוב היישובים הערביים ננטשו בשל המלחמה, בין אם על ידי מנוסה המונית ובין אם בגירוש, כמו שאירע במקומות מסויימים. 180,000 ערבים נטשו ומצאו עצמם פליטים בין אם במובלעת הבריטית ובין אם באמירות ירדן, מיעוט של 45,000 ערבים נשאר, בעיקר בגליל.
בינתיים מספח היטלר את אוסטריה, הסכמי מינכן מעבירים אליו את צ'כוסלובקיה. עוד גל פליטים מגיע למדינת ישראל. יחד עם זאת גל עלייה גדול מתימן, סוריה, עיראק, צפון אפריקה, איראן. לא כפי שיהיה בסוף שנות הארבעים, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. לאחר שהסכנה בדרכים תתגבר.
עד פרוץ מלחמת העולם השנייה עולים למדינת ישראל כמיליון ורבע איש, מדינת ישראל מקבלת תרומות רבות מיהודי ארצות הברית והון זעיר שמביאים עימם יהודים מפולין מביא להקמת ערים כמו: תל נחמיה, נווה אשכולות ועוד.
פעילי אצ"ל לשעבר כמו יאיר שטרן, אברהם רזיאל ויצחק יזרניצקי יוצאים לשליחות למען עלייה בקרב יהודי מזרח אירופה. ברם, בקרב יהודי פולין, ליטא ורומניה יש המתנגדים לעלייה: ה"בונד" שיש לו אחיזה בכמה קהילות יהודיות בפולין וכן החרדים הקיצוניים. אך ה"עמך" שיושב בערים מתלהב מעצם הקמת ה"יידישע מלוכה" ופועל יוצא הוא תורים גדולים המשתרכים מול שגרירות ישראל בוורשה, בקובנה ובבוקרסט.
מדינת ישראל היא מדינה קטנה וענייה המתפתחת אט אט, כמו כן בעקבות הקרבה לבריטים נוצרת תעשייה שמייצאת סחורות לבריטניה ומושבותיה. מונהגת מדיניות צנע, חלוקת מזון לפי תלושים, פיקוח על מחירים. על אף גלי העלייה רב מספר היורדים, בשנת 1938 ירדו מן הארץ כשלושים אלף יהודים...
המובלעת הבריטית בה מתגוררים עתה כמאתיים אלף יהודים שומרת בקנאות על חוקי הספר הלבן ואינה מאפשרת עלייה יהודית אליה. מי שרוצה להיכנס אליה משטח המדינה היהודית חייב באשרה מיוחדת, בין שני חלקי המדינה היהודית, עוברים הנוסעים בכביש מיוחד אקס טריטוראלי.
בספטמבר 1939 פולש היטלר לפולין. ב-21 לאותו חודש היידריך (ראש המשרד לביטחון הרייך) שולח איגרת בזק לראשי הצבא והמושלים וכך יהודי פולין שתחת שלטונו (מחוזות מרכז ומערב פולין) מקבלים, באמצעות מועצת יהודים שמוקמת (יודנראט) צו גירוש המוני לתאריך ה30 לאוקטובר 1939 וכן צו החרמת רכושם שיישאר מאחור. מדובר במיליון ומאה אלף איש. במדינה הצעירה מדברים על הכרח באיחוד כוחות ובסיוע מיהודי ארצות הברית על מנת לקלוט את הפליטים האומללים. מתרקם הסכם בין ה"יודנראט" היהודי לבין שלטונות הכיבוש הגרמני וממשלת רומניה. רכבות מובילות את היהודים מנקודות ריכוז בערי פולין הגדולות לקונסטנצה שברומניה שם מוקמים מחנות פליטים המוניים עד שתימצאנה ספינות גדולות היכולות להסיע אותם אל ארץ ישראל.
"שייקחו את הזבל שלהם" מציע היטלר.
הממשלה הרומנית מצידה אף היא לא מטה חסד ליהודים ונותנת להם ארכה של חודש- חודשיים.
במבצע הצלה המוני בו מגוייסות כמעט כל הספינות היווניות (שנשכרו לשם כך) לטובת הרעיון הציוני, מוסעים כשמונה מאות אלף יהודים פולנים למדינת ישראל במבצע שנקרא "עמוד האש". בתור פיתרון זמני הם נשלחים למעברות.
עוד כשלוש מאות אלף יהודים פולנים מגיעים לקפריסין ל"מחנות מעבר" עד יעבור זעם- הם מועלים ארצה בקבוצות קטנות.
ב-1 לינואר מגיע היטלר לרובע היהודי בוורשה ומכריז על ה"גנרל גוברנמן" (השטח הכבוש של פולין) "אוסט יודען". בגרמניה עצמה ישנם כחמישים אלף יהודים.
ב-1940 כובשת גרמניה את מערב אירופה, צרפת תחת שלטון חסות וישי, כמו כן סוריה ולבנון, שכנותיה של מדינת ישראל, תחת שלטון זה.
ב-1941 פולשת גרמניה לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה. חוליות אייזנצגרופן משמידות כמיליון וחצי יהודים בשטחים שכבשו.
" חלק מן היהודים ילכו לפח האשפה של פלסטינה וחלק לגיהנום!" מוסר הימלר בנאום סודי לפני חיילי אס אס.
יהודי מערב אירופה נתונים בגטאות, יהודי צרפת תחת וישי.
מדינת ישראל מתגייסת לטובת המאמץ המלחמתי בבניית בסיסים בשטחי המובלעת הבריטית, במסילות ברזל ובהקמת פלוגות מיוחדות שנלחמות במסגרת הצבא הבריטי, בייחוד כשצבאות גרמניה מתקדמים בלוב ובמצרים אך נהדפים באל עלמיין.
באמירות ירדן, בערים באר שבע, חברון, עמאן פורצות התקוממויות פרו נאצית שמדוכאת בכוח על ידי הליגיון הערבי והצבא הבריטי שנקרא על ידי המלך עבדאללה לסייע לו.
מלחמת העולם תמה, היטלר מתאבד, בעלות הברית שועטות אל תוך גרמניה. בחורבן שאירע במזרח אירופה (רוסיה, אוקראינה, ליטא, מזרח פולין, חלק מרומניה) נרצחו כשני מיליון יהודים, יהודי מערב אירופה ניצלו בחלקם בגלל שנשלחו ל ממ"ל - "מחנות מעבר לפלסטינה", יהודי הונגריה אף הם נשלחו ל"מחנות המעבר" האלו ששכנו באזורים נידחים שם עסקו בעבודות כפייה וייצור עבור הגרמנים. כמו כן יהודי הבלקן. במחנות המעבר מתו מרעב ומתשישות כמאה אלף יהודים נוספים, אך יותר ממיליון שרדו בהם. הלחצים הכבירים שהפעילה מדינת ישראל בקרב יהודי ארצות הברית, הממשל האמריקאי וממשלת בריטניה הועילו.
לאחר מלחמת העולם השנייה עולים למדינת ישראל עוד כחצי מיליון יהודים אירופאים וכמאה אלף מיהודי צפון אפריקה. הסוכנות היהודית הופכת יותר פעילה בהעלאת היהודים.
1946- במדינת ישראל, מדינה ענייה שקלטה עלייה רבה ומרובה נמצאים עתה כחמישה מיליון יהודים. מתוכם כחצי פליטים. הערים הקטנות מתפתחות, נתניה למשל הופכת לכרך בן שלוש מאות אלף תושבים ונקראת "וורשה של המזרח התיכון". תחת הנהגתו של בן גוריון צלחה מדינת ישראל את אתגרי מלחמת העולם השנייה ובמהלכה קלטה כשני מיליון יהודים.
יהודי מרכז ומערב אירופה אינם ששים לעלות למדינה היהודית, אם כבר יהגרו לאמריקה.
האו"מ מוקם ב-1945. בשנת 1947 נדרש לסוגיית ירושלים והמובלעת הבריטית. בהצבעה שנערכת ב29 לנובמבר מחליטה עצרת האו"מ ברוב קולות לחלק את השטח בין מדינת ישראל לאמירות עבר הירדן ובינאום ירושלים. עבדאללה מסכים להחלטה, חג' אמין אל חוסייני (ששב מגרמניה) מתנגד ודורש לספח את כל השטח.
בראש צבא ההגנה לישראל עומד עתה הרמטכ"ל מרדכי אנילביץ' שהגיע ארצה כפליט בשנת 1939. אירועי דמים פורצים במובלעת הבריטית, יפו מפגיזה את תל אביב, צבא ההגנה לישראל מפגיז את יפו. פליטים בורחים מיפו, פליטים יהודיים בורחים לשכונות תל אביב. הבריטים מפנים את כוחותיהם מן המובלעת, הדרכים לירושלים נחסמות על ידי מיליציות שמאורגנות על ידי חאג' אמין אל חוסייני וקאוקג'י ואשר השתלטו גם על לוד ורמלה. במבצע צבאי, מבצע "נחשון" משתלט צה"ל על הרצועה שמגיעה עד לירושלים אך אינו מצליח לכבוש את מצודת לטרון. עבדאללה חש במה שקורה ועל אף החלטת האו"מ, רוצה את ירושלים לעצמו. הליגיון נלחם על ירושלים, מפגיז את ירושלים היהודית, מנסה לפלוש ללב ירושלים אך נחסם. בספטמבר 1948 מושג הסכם הפסקת אש, הרובע היהודי נופל בידי הליגיון. צה"ל משתלט על מלוא השכונות בדרום ובמערב ירושלים. ירושלים הופכת באופן מעשי לבירתה של מדינת ישראל
בסיכומו של דבר שולטת ישראל בגליל, בשפלה ובשרון, ובפרוזדור ירושלים. כך עד 1967... מלחמת ששת הימים.
| 
