כי עזה כמוות אהבתי

כי עזה כמוות, אהבתי אילייך,

ותפילתי מתחננת.

כי צמאה נפשי, לקרבתך,

ודמעתי, זולגת,

ואני, קרבתך מתוקה לי,

ובתוכי,

התקווה אבדה.

ובשבילים של כאב, לבד פסעתי,

ואת דרכי חזרה, אילייך חיפשתי,

וכשאבוא אילייך,

ערום מגאווה, נקי מתאווה,

תקבלני,

וכשאדרוש קרבתך, תבחנני,

תושיט ידך, ותחבקני,

תחבקני,

 אל זרועתייך.

ומבטך, אותי יזכך,

קבלני כבן, גם אם טעיתי,

ואת הכאב, תרכך,

כי בים הכאב ,אבדתי,

והנה באתי, אני וצמאוני,

אחוז בליבי, אל תרפה,

ואמור לי,