מבקש את הבית

עוצם את העיניים

מבקש לחלום על בית

והוא מתרסק

שברים, שברים

יכול לראות

אנשים עפים מהחלונות

מתעופפים בין העננים

עד שהם מתרסקים

ולמטה,

למטה מסיבה גדולה

מדורות

האדמה בוערת

שומע באוזניים

רחשים זרים

קולות של אמבולנסים מייללים

ושורה של כלבים נובחים

עוצם את העיניים

הגוף רועד בקצב אחיד

זה ריקוד שאי אפשר להימנע ממנו

זה זמן שאי אפשר למחוק בספוג

שורות, שורות נכתבות בראש

הן לא מוכנות להיעלם

גם אחרי שאני ממציא את עצמי

שוב ושוב מחדש

וחולם על בית

הדלתות יוצאות מהמקום

הקירות נשברים

חלונות מתנפצים

ואין שם אנשים

לא אימא, לא אבא

לא אחים, אחיות

רק ספר קרוע, שדפיו שרופים בקצוות

מפשיט את עצמי מבגדים, ממחשבה

עומד מול הגן הריק

חשכה בחוץ,

איש לא יראה, איש לא יצלם

הזמן מתכלה

עוד מעט תבוא כתובית הסיום

אף אחד לא יניח פרחים, אף אחד לא ירקוד יותר

ואני, אני אחלום על בית