פופקורן טיים - 4 - עלייתו של המיינסטרים

פרק 4

כשאלוהים שרק בפעם הראשונה הוא לא ידע שיצאו לו כנפיים, וגם אחרי זה שהוא רק מחא כף הוא לא שיער שהירח יחוג סביב כדור הארץ. אבל יותר מכל, כשהוא עצם את העיניים - לא עלה בדעתו שיקום מהחול  אדם.

מכונת האריזה נתקעה, ואור אדום וקולות התרעה שלא חדלים בקעו ממנה. תום ניסה לתקן את התקלה, אך הוא לא ראה ששום דבר פגום מפריע להמשך התהליך ונהיה עד מהירה אובד עצות שכן לנה לא תענה לו בשעה כזו ואין גם כל גורם טכני אחר במפעל שיכל לעזור בפתרון התקלה. גם אילן ומיקה הפתיעו אותו לאחר רגע, כשבעזות מצח את ידיהם מחזיקים זו לזה, ואילן על הקנאה של תום קיבל עניין לשחק בו. מסתכלים על תום אובד עצות ועם עצמם מעלים גיחוך על העבודה הרשלנית והחוסר אונים שלו. ולו, לתום, מוסר עבודה גבוה מאין כמותו, והרצינות שבו אינה נתינה לערור, אך כשהרוח מאזובי הקיר נושבת עליו תוך כדי שהוא אינו יודע מה לעשות עם הבלגן שבמוחו, הביטחון שלו נפגע והתערער עוד יותר וגופו החרדתי ממנו יוצא

"תום, אתה חתיכת..." קרא לעברו אילן ועל פניה של מיקה התבשר חצי פרצוף מאוכזב וחצי 'כאילו' מתעלם. החל לרעוד תום, רעידות כמו בסופר-מרקט, אך הפעם הן היו יותר חדות וחזקות ומיקה פצחה בצחוק "תום מה אתה מקפץ לעצמך לבד תשתף גם אותנו," שמע מאילן ותום התכנס בעצמו עוד יותר והחייזר הפופקורן שבדמו ליקק את עצמותיו מתוכו: 'זה הרגע' החייזר לחש וגופו של תום החל, תוך כדי רטט רעידות לא פוסק, להתנפח יותר ויותר ותום בעצמו לא יכל יותר לשלוט ודמו הופך לגושי פופקורן קטנים ובמוחו שלו שמע את מיקה ואילן עליו צוחקים, אף שהם את צחוקם הפסיקו כבר, ואפילו התקרבו לתום וניסו להתקרב עוד יותר בשביל לבדוק האם הם יכולים להושיט לו יד, אך לתום כשהוא מתנפח ורוטט, יש תנועות חדות והוא עם ידיו ללא רחם זורק אגרופים מצד לצד, כך שלא ניתן להתקרב אליו יותר אך אילן בכל זאת ניסה וקיבל ישר מתום מהלומה חזקה לפנים ואילן עף ארצה ללא רחם. "אני הולכת לקרוא לעזרה!" קראה מיקה ורצה במנוסה ותום המשיך לרעוד ולגדול ופיו החל להתמלא בפופקורן וכשהוא נפתח מהלחץ והעומס לא היה אפשר לעצור אותו ויריות פופקורן עפו לכל עבר במפעל ושברו ופוצצו את כל מה שנקלע בדרכם. גם אילן ששכב ליד תום מחוסר הכרה היה בסכנה מידית, תום שם לב לכך אך החייזר שבתום עובר למוטציה ותום ברגעי שליטתו האחרונים הצליח לכוון את יריות הפופקורן מפיו לאחד הקירות עד שנפער בו חור ותום קפץ ממנו אל תוך המחסן ונפל ארצה כשהוא מתפרפר ופופקורן אינסופי יוצא מתוך נבחי גופו והמחסן התחיל להתמלא בפופקורן דביק וטעים שהיה דבוק חזק לעצמו, קריאות האזעקה שליוו את האירוע והעשן והאש העירו את החייזרים שמעלה המפעל, אבל הריח החריף מתוק של הפופקורן גירה אותם יותר והם ממחבואם, כנחיל ענק, יוצאים בדרך לארוחה.

העבמ שבתום סיים את המוטציה

והכל לרגע נראה שנרגע,

יריות הפופקורן חדלו והמטפים פקדו על האש בתוך המפעל וגם אמבולנס, מכבה אש והמשטרה היו כבר בדרך, כל בכירי המפעל גם הם קיבלו חדשות על התאונה וגם היו בדרך אליו. אך בינתיים המוטציה של תום שכנה בתוך המחסן כשאינספור פופקורן דבוק עליה. והמוטציה ענקית, היא הינה פופקורן אחד ענק, והוא מתנשא לכחמישים מטר גובה ושלושים מטר רוחב, והוא עבה וחזק ובכוחו הרב פער חור ענק בתקרת המחסן ופוצץ את קירותיו וכל הסחורה שבו הושחתה. הכרתו של אילן שהיה עדיין מעולף במקומו שבה אליו ואת עיניו באטיות פקח והביט בגוש הפופקורן הלבן שמולו וחייך כי לרגע הסיק בדעתו שמפעל הממתקים פופקורן ענק התחיל לייצר, והשמיעה שבאוזניו לרגע חזרה אליו ועמה שאר חושיו ורק אז הוא קלט שהמפעל כולו עומד להתפרק והוא בתוכו. קם במהרה על שתי רגליו והחל לברוח במנוסה לעבר היציאה כשפתע נקלע בגלגלי עיניים קטנות שהיו זרוקות לכל עבר על הרצפה וכמעט נפל ומעד עליהן, אילן הסתכל עליהן וכל גלגלי העיניים היו עצומות, וצבע עורם היה ירוק ורטוב, אילן הרים גלגל עיניים אחד והחל לבחון אותו "אילןןן!" שמע משום מקום את מיקה קוראת לעברו, הוא הביט לצד וראה שמיקה מתקרבת אליו בריצה, מיקה קרבה לאילן, הסתכלה עליו, חבקה אותו ואמרה לו: "בוא, אנחנו צריכים להסתלק!" ומשכה בידו אך אילן נשאר קפוא במקומו, "רגע!" הוא אמר לה "תראי את גלגלי העיניים האלה והצמיד לה גלגל אחד לפנים והיא נרתעה לאחור, הגלגל פתח את עיניו ואישון לבן נגלה אליהם, הגלגל מצמץ שנית ויצאו ממנו זוג שיניי כריש קטנות, והגלגל עיניים קפץ על מיקה והתחיל לנשוך אותה באפה אילן ישר משך אותו ממנה וזרק אותו ארצה, כשזה קרה כל גלגלי העיניים פקחו גם הם את ענייהם והתחילו להתגלגל לכיוון המחסן לגופו הפופקורן העצום של תום ובענייהם נזהרים לא להיתקל אחד בשני, גם לא באילן ומיקה, אילן תפס בידה של מיקה ומשך אותה לכיוון היציאה אך מיקה עמדה במקומה "תראה," אמרה לו "העיניים לא מזיקים הם רק רוצים לאכול את הפופקורן שהוא תום," והסתכלה על גוש הפופקורן הענק שאליו תום נהפך וראתה איך כל אינספור גלגלי העיניים מתחילים להתקרב אליו "בוא!" קראה מיקה לאילן ומשכה בידו לכיוון תום, אך אילן נשאר במקומו "לא, מה קרה לך, הם יאכלו אותנו תוך דקה!"  מיקה עזבה את ידו של אילן והמשיכה לבדה לעבר תום כשבידה היא אוחזת במטף, היא לא ידעה מה היא הולכת לעשות, אך קיוותה לעשות את הדבר הנכון.