מילים של אחרים

ליאיר - האיש והמַפִּיק, שהביא אותי לכאן.

עכשיו אני נושמת לאט

מילה ועוד אות

ועוד

חושפת טפח

מסתירה טפחיים

ואי אפשר להסתיר עוד

מוטרפת

שואפת נושפת

שוצפת קוצפת

גועשת

אדים לכודים

מילה בועטת בי בָּרֶחֶם

ואין קול ואין רַחֵם

אדמה חרוכה וצרובה

ואין טל ואין גל

מילים בי שותקות

עצובות

כואבות

שקופות, שלא רואים

שטועים

שאין בי סערה

פניי שלוות

אך אני להבה מכל להבות

הן לא יוצאות

הן לא רואות

תקועות

מילים של אחרים כמעט אינן נוגעות

וקסם מהלך

עליי אימה

ומה?

איך אשחרר את השסתום

שסתם את הגולל

ככה פתאום?

וכמו משום מקום

באו פנסים קטנים

אלומות קטנות של אור

זכרו לי חסד נעורים

ומילים של מישהו אחר נגעו בי ככה

כמו שמזמן לא

ומה ששלי דומה לשלו

והמילים שלו מטפטפות

כטל את שבילי לבי מרווֹת

מילים זנוחות ונטושות מתעוררות

וגם אני

נרגשת, חוששת

טובלת בהונותיי בבריכה מקודשת.

מילים מחבקות, מצליפות וּפוצעות

הן באות ועוזבות כמו גלים

ואני יודעת שאוֹרי עוד יאיר

האפלה שבי תיסוג

וזה מה שיש עכשיו

לפני שהקסם יימוג - - -

כל הזכויות © שמורות למחברת