שירים

פרח נדיר

 

היא היתה פרח נדיר

שמש חייכה אליה,

פלג עלום הירווה  עליה,

פרפרים ליטפו כותרתה

דבורים חמדו אבקנים

והאדמה -

הרתה פקעות

 

ופעם ברדת יום

שח ראשה,

סגרה בעצב

עלי כותרת שקמלו

ורק הטל הזכיר לה

את ששכחה -

 

אחריתה

היא  בראשיתה.

תגובות