ירושלים של הרים

ירושלים  של הרים

בא אני היום אלייך, ירושלים של הרים.

לטעום מעט מסוד קסמך, קריה של שערים.

ולא ידעתי אי השביל אשר יוליך סומא

אל נפתולי צוקי עתים, מעל צריחי חומה.

ובאתי אל המוריה לראות בעקדה.

ראיתי צל היבוסי אשר נמחה, נגדע.

וחשתי על פניי, אחים, משק כנפי שכינה.

עת אבן מאסו בונים, הפכה לראש פינה.

ותחת עץ התאנה, נישאתי על גבעות.

ראיתי שם את עיר דוד, את כותל הדמעות.

ומנורת קנים שבעה, ואש בה, שמן זית.

עמוד ענן למחנה, מעל שמי הר הבית.

כן באתי זה היום אלייך, למאת שערייך.

ואין מפתח בידי, פתרון לסודותייך.

עוד אפופים בְּרִיחֵי דלתך, אבק של מסתורין

עבד באתי אל פתחך, יצאתי בן חורין.