אבן תאומה

אבן תאומה/ פאני גלר

אבן בודדה, המזכירה לב אדם,

שקעה עמוק במצולות רגש נדם,

ובכל סערה נזרקה מפה לשם.

אף פעם לא היה צורתו מגושם.

לא מוצא מקום, ונפש לא בטוחה,

מחפש את הטוב, אך לא רואה בעיניים,

כי הלב מוצף ,והעצב שוקע בינתיים.

להבדיל בעומק הלב הוא לבד מתמודד

משליך אבן אל הים ללא מחשבה

בידיעה ,שימצא אבן אחרת בגאווה.

שאתו צועדת כל שנייה, באפלה,

הכאב שחש, לשניים מחלק,

והכול בהגינות בין השניים חוקק.

כל עת פועם, ולרגע לא נדם

מגיעים לאדם אושר ואהבה,

הפיסול הנפלא,מהבריאה השלווה.

® (כל הזכויות שמורות לפאני רוטנברג)