ריחות

סירחון הסולר והגריז
של טנקים,
ריחה החמוץ של הזיעה,
ריח הפחד,
ריחה של הטומאה
כשמחלחלת לאיטה
ברמ"ח אברים
שס"ה גידים
עד אל תוך הנשמה
ריח הלבד מדי,
ריחו של ההמון
הבהמי,ריחו של היחד
בלי שם
ריחו של חילול השם,
ריח איש אשם,
ריח הפרוצה
וריח סרסורים,
ריח אלכוהול
ריח בארים
בריח האורות האדומים
שמריחים לי תמיד
כמו בתי זונות
כמו משתנות ציבוריות,
וריח של איצטדיונים
של גלאדיאטורים בלי מח,ריח הכח
שבאגרוף וברגליים בועטות,
ריח השנאה,
הריח שתמיד הרחתי ב
"והרי החדשות",
ריח עיתונים
גם בלי ראשו של דג
ריח הסיגריות והסם
ריח הזימה
ריח האימה
ריחות של פוליטיקה
ולאומנות בגרוש
שמריחות את כל האנשים
כאילו לא היו שווים פרוטה
ריח העוני,
ריח העצב
ריח הדחיה והנידוי
ריחו של הלעג
לרש,למת ,לחי
ריחו של הניכור
ושל, לא ראיתי לא שמעתי
ריחו המשכר של כל
מה שאסור
ריח הטרוף
וריח שיגעון
ריחן המזוויע של מחלקות סגורות
ריח של שרוף
בחוץ וגם בפנים
ריחות ורוחות של מלחמה
והריח של
"בל נרד לבהלה",
בכל תפילה.
הריח של תפילת "וידוי"

לפי ומפני
ריחו של המוות
וריחם הכבד
העטוף בתכריכים
של כל הצער
ושל כל הכאבים
הזיכרונות והגעגועים
שיש  בתפילת הקדיש