חזרה ליצירות
שירים

טיפול שיניים

מלודי אמילי | (13/07/2006 14:06) | 108 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 נשברה לי השן.
 
הרווח בין השיניים, ניבט אלי ומגחך
שאני כבר לא בת שש.
רק רציתי לכוון את הזמן, והאמייל המבהיק
שהתנפץ,
לקח על עצמו תפקיד משקף
 
ממלמל לי שוב, שאני לא בת שש.
 
כל גיל והמלחמות שלו. פעם היו אוטמים חלונות.
אני זוכרת את אמי מקפצת על כסאות:
לעבות, להדק, להשחיר ולעטוף
שלא ינצנץ, חלילה, שלא לְהֵרָאוֹת.
 
אחר כך, שולחת את בעלי למלחמה.
ללוות אותו, עד הרמה
(להיגרר על הכבישים)
ולקבל אותו חזרה, מסוגר ואלים.
 
כמו רובוט, מניחה סמרטוט על סדק
(מתחת לדלת)
מדלגת, אוטמת כל פרץ
על פיות, מהדקת מסיכות
ובין לבין, שומעת על חבר או חברה
שעולים בפיצוץ של להבה קדושה.
 
[ועתה,
מקשיבה לחדשות על חיזבאללה,
גלעד, אלדד ואהוד, במלתעות ההסלמה
והקטיושות, מפגעות ומתקרבות,
ההפצצות
מלוות במוסיקה לאומית שקטה
("תגיד לי מה יהיה, כי כלום לא משתנה")]

רופא השיניים אוטם לי הרווח, מפסל שן חדשה ,פלסטית ומבריקה.

 כל הזכויות שמורות למחברת

 



 

 

 

 

 

 

 

תגובות

חזרה ליצירות