צפירות רכב ההצלה גוועו בהדרגה במעלה הכביש המתפתל
מצומת המושבה כינרת לעבר בית החולים פוריה,החובש עדיין
מנסה לדבר אל לבה של החיילת לנסות להקיא שוב הוא מסביר
לה שכדאי לה להפטר במהירות מהרעל שדחסה לקיבתה,לפתע
היא קמה בזריזות לעיני החובש המופתע "יהיה בסדר" אמרה
ונצמדה לחלון.שעת ערב למטה בעמק הכינרת במלאו הדרה פס
אדמדם החוצה את המים עוטף אותה בצבעים מרהיבים,ומעל הרי
הגולן עטופים בצל ראשוני של הלילה הקרב ובא, קרני השמש
האחרונות מלוות אותה בשקיעתה,אורות ראשונים צצו בישובי עמק
הירדן.ספונה בתוך עצמה החלה לאמוד נזקים על המעשה החמור
שעשתה היא ידעה שכמות הכדורים שצרכה לא היו אמורות לגרום
נזק רפואי כבד או חלילה מוות,כניסתם הפתאומית של חברותיה
לחדר במפתיע ומראה התרופות הפזורות על מיטתה עשו את
שלהם,ואולי הייתה מתעשתת מפסיקה ומטפלת בעצמה, מעט
ידע רפואי יש לה הלוא היא מתפקדת כחובשת ביחידה
צנומה,מעט חיוורת פניה נאות והליכתה גאה,בת יחידה להורים
ניצולי השואה ילדותה עברה בצל הטראומה,מופנמת ומעט ביישנית
היא הייתה שקדנית וחרוצה בלימודים,אף על פי כן הייתה מקובלת
בחברה הסובבת אותה אך מיעטה לצאת לבילויים סוערים,היה לה
חבר בנעוריה ואף הגיעה עמו רחוק במחוזות האהבה אך זה היה
לתקופה קצרה חבר קבוע לאורך זמן לא היה.עם הנתונים החיוביים
התגייסה לצה"ל ולאחר הטירונות נשלחה לקורס חובשות וכמובן
סיימה את הקורס כאחת המצטיינות,הוצע לה לשרת בבסיס
ההדרכה אך היא סרבה,על אף היותה בת יחידה להוריה בקשה
להעביר את שירותה הרחק ממקום מגוריה
טיפות הגשם מירקו את הכביש הנושק לאגם,מבעד לחלון הציצה
בנוף,עננים כיסו את הרי הגולן הסתיו עטף את העמק.הוריה שקבעו
את משכנם בדרום כעסו מאוד ובצדק,היו אלה ימי מלחמת ההתשה
בגולן עמק הירדן סבל מירי ומחדירות מחבלים מירדן
אווירת ימי חירום היתה מוחשית
הטיולים באזור,הכנרת בחורף,מראה הירדן היוצא מהכינרת וממשיך
את דרכו דרומה צבעי מימיו הירוקים גלויים למראה מתוך מימיו
הכחולים של האגם,ריחות פריחת עצי הפרי,הקיבוצים בעמק,
הזריחה המרהיבה הצובעת את פסגות הרי הגולן בצבע אדמדם
משכר,התושבים המסורים לאדמתם,האירוח בקיבוצים, וכמובן
הטבילות הליליות בכנרת הוציאו את המשפט "אהבה סוחפת
יש לי לפינת חמד זו בארצי אם יתאפשר לי אני בונה כאן את ביתי"
היא אמרה זאת ביודעה על החום המעיק והלחות בתקופת הקיץ.
אך הייתה לה גם אהבה אחרת,היא אהבה אותו אהבה גדולה,
בתחילה היא התענגה מהרגש של אהבת אמת אך בהמשך
האהבה הייתה מעיקה,של דרמה,של מתח רחוקה מלהיות
אהבה בוגרת אהבה מבולבלת שלא תאמה את גילה חוכמתה
ואישיותה
כבר בשבוע הראשון לשהותה ביחידה היא זיהתה את אישיותו
הקורנת וחיוכו המקסים,הוא היה קצין צעיר בתחילת דרכו באגף
המבצעים,הקסם פעל במהרה היא נפלה ברשת,רשת שונה מהרגיל
רשת שתפצע את נפשה ותוביל אותה בעתיד הקרוב למחשבות
ולמעשים הזויים שלא התאימו לחובשת רצינית חכמה וממושמעת,
היא אהבה אותו מרחוק לא יצרה קשר עין,לא הפעילה את הקסם
הנשי שברוב המקרים מפילה את הגבר לזרועות האישה,אומנם
היו להם שיחות לעיתים קרובות וגם בשיחות אלו לא ידעה לנצל
את הרגע,נדמה שייצרה בדימיונה חייץ שקוף שלא מאפשר את
המגע הרצוי,לעומתה הוא היה חביב וידידותי בעיקר לבנות,כן
והם אהבו אותו ורצו את קירבתו
הימים עברו ולהט האהבה התחלף בריפיון רוח, היא החלה להבין
שלאהבה זו אין תכלית הייאוש גבר,בצר לה היא עשתה את
המעשה הטיפשי הראשון,היא נצמדה לחייל בעייתי ביחידה וזה
הוביל לרגע בו פתחה חברתה את הדלת וגילתה אותם בתנוחה
מינית מביכה,כמובן שהסיפור התגלגל לאוזנם של חיילי היחידה
במהירות הבזק,למחרת היא לא התייצבה לתורנות במרפאה,
נשארה בחדר נבוכה אולי לא רק שגילו שהיא מקיימת יחסי מין
עם חייל בעייתי אלה גם על העבירה המשמעתית הראשונה בצבא
אירוח חייל בחדר של מגורי החיילות האסור על פי חוק הצבאי,
היא החלה לבלוע את הכדור הראשון ועוד אחת, לא היא לא
התכוונה ללכת עד הסוף המר אולי נקמה קטנה,אולי המעשה
יכפר לה על הכול, ואולי שוב לאלוהים הפתרונות,היא המשיכה
לבלוע עד הרגע בו נפתחה הדלת
שהותה בבית החולים היה מעבר למצופה היא לא נפגעה בריאותית
לאחר שטיפת קיבה יחידה זה עבר,אך כנראה שהצבא דרש חקירה
וטיפול קב"ן עוד בבית החולים,מזלה שיחק לה היות שהייתה
ממושמעת ומצטיינת בעבודתה ובכוח השכנוע שלה שזה היה
שטות של רגע ולא היו לה מחשבות אובדניות בעבר ולא יהיו לה
בעתיד היא שוחררה,היא נקראה למפקדה הישיר ונאמר לה שהיא
עוזבת את היחידה ומתייצבת בבקו"ם להמשך עתידה בצבא,
היא פגשה אותו בחדר האוכל "אני רוצה להפגש איתך ביחידות
עוד הערב אנא מלא את בקשתי אפילו אם היא נראת לך מוזרה
הם ישבו במשרד היא מכורבלת בכיסאה הוא בחיוכו הנצחי ממתין
לשוחח,לפתע היא קמה ואמרה "אתה הייתה הנסיך האבוד שלי"
את השקט לאחר המשפט היה אפשר לחתוך בסכין,החיוך נמחק
לפתע הוא פער את פיו בתמיהה מה פשר המשפט ולאן זה מוביל
הוא התחיל לחשוש שלפניו עומדת חיילת שעדיין זקוקה לטיפול
נפשי,היא קלטה את מחשבותיו "אל דאגה אני בריאה בנפשי אני
התאהבתי בך בסתר,התאהבתי בך אולי בדרך ילדותית ואתה לא
חשתה ובצדק אני לא אפשרתי שתשמע,אני עוזבת מחר ורציתי
לשאול אותך שאלה שאולי תראה לך שטותית אך לי התשובה
חשובה כול פגישה שנמצאות הבנות אתה שואל לשלומם אתה
לא פוסח על אף אחת לפעמים נושק על הלחי לפעמים חיבוק
אבהי וכשאתה מגיע אלי שלום מה שלומך עם חיוך אך לא יותר
מזה" החיוך חזר אל פניו הוא ישב נינוח וענה לה "הביטי הערכתי
אלייך היא מעבר לשאלתך את נחשבת לחיילת רצינית העושה את
תפקידה מעבר למצופה האמיני לי זאת שמעתי ממפקדך ואולי זאת
הסיבה אני מקבל בהקלה משמחת את רצונך לדבר ולפרוק את
המטען שהעיק" הוא רצה להאמין שהרגיע את החיילת ולסיים את
הסיפור ההזוי הזה,היא עמדה ליד דלת הכניסה אמרה שלום ונעלמה
הם ישבו באולם ההרצאות של מלון בחיפה קבוצת אנשי עסקים
מהמגזר הפרטי ביום עיון על מצב המשק בישראל,המרצה בעלת
קול סמכותי העבירה את החומר במקצועיות ובקשה שאת
השאלות להשאיר לסוף ההרצאה,"גם יפה גם חכמה ומושכת"
אמר לעצמו בקול רם, "יש למישהו עוד שאלה" אמרה בסיום סבב
השאלות "ואולי אתה רוצה לשאול שאלה?" אמרה והצביעה עליו,
כאן היא פנתה אליו בשם החיבה שהמציאו עליו חיילות היחידה,
המום נדבק לכיסאו לבו החל לפעום בחוזקה מהתרגשות זה
עשרות שנים שלא קראו לו בשם החיבה "חיוכי" מפאת גילו
המתקדם והתקף לב שעבר הוא התעלם מפנייתה ומהמבטים של
חבריו עצם את עיניו לכמה שניות לנוח. "אתה יודע החיוך נשאר
אותו חיוך אך זקננו" אמרה לו לאחר שגילתה לו מי היא והוא זכר
"את לא זקנה עומדת לפניי אישה יפה מושכת וגאה שכנראה גם
הצליחה בחיים גם סבתא לנכדה וגם הקימה בית בעמק הירדן ואני
שואל לא יכולת לעשות מאמץ קדחתני וללכוד אותי באהבתך אני
בטוח שחיי עד היום היו מהנים יותר" היא שמעה אותו ואמרה
"שמור על הבריאת חיוכי" חייכה לו והלכה לדרכה
