שירים

לשכוח את אותו יום שהיה

אני מרגיש בין עולם זר,
למה דווקא לי קרה מקרה כזה אכזר?.
 
מרגיש פשוט,
בלי שום משמעות.
 
מתהלך לו בתקוה,
להרגיש אנושי ולקבל קרבה.
 
הכל נראה שחור,
ומנסה שוב למצוא את האור.
 
התוכניות נדחו,
החלומות התנפצו.
 
אך רק חלום אחד נשאר,
להרגיש אנושי ולא מיותר.
 
העיניים עייפות,
והדמעות אינן מפסיקות,
לבכות על אותו מקרה שהיה,
על אותו יום שזה קרה.
 
מרגיש כמו מת,
ומנסה עם עצמי להתעמת,
בין עולם ובין חיים,
האם להיות בין עולם המתים?.
 
גדול הוא הכאב,
אך בכל זאת מתמלא לי הלב,
בכוח ובתקוה,
לשכוח את אותו יום שהיה.
 
אבל אני יודע שזו רק ההתחלה,
יש עוד מולי דרך ארוכה,
לחזור לשיגרה.
 
את אותו יום אני לא אשכח,
זה חרוט לי בלב כמו פצע שלא יפרח.
 
מסתכל פעם אחרונה על החיים,
ושואל שוב, האם להיות בין עולם המתים?,
או האם להמשיך לשרוד?,
בשביל מה?, ובשביל מי עוד...?

תגובות