בין העצים

בין העצים

מתחת לבניינים

מעבר לגדרות

יושבת הדמות העלובה שלי ומתאפקת

יושבת לה דמות חסרת פנים ורצונות

מנסה להעיר את עצמה

אני לא בוכה על חיי

לא בוכה על קיומה של הדמות הנלוזה שמכתיבה אותי

וזה מסוכן כל טשטושי המציאות

מסוכן להבין מאיפה הקו מתחיל

ומסוכן אף יותר להבין איפה הוא נגמר

בין היונים שלועגות לי

מתחת לאדמה

מעבר לעננים שחולפים מעליי

מתחבאת לה בובה על חוט

שנקרע מבעליו

וזה יקרה ביום אחד חסר אפיון דרמתי

זה יקרה כמו שקורים דברים

פתאום

סתם

ללא תכלית

ואלוהים יציל אותי

אני אזעם אם לא

אלוהים לבטח יציל אותי

אלוהים יושיט אליי את כפות ידיו הגדולות ויאחז בי באכפתיות של המתת חסד.