ידיים

צָפָה מְהֻפְּנָט  בְּיָדֶיהָ הַמְּטֻפָּחוֹת שֶׁנָּעוּ  בְּחֵן מְכִינוֹת תַּבְשִׁיל

מִבְּלִי שֶׁיָּכֹל לְנַתֵּק עֵינָיו תָּהָה עַל סִבַּת אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ.

אָהַב אֶת יָדֶיהָ מַדִּיפוֹת רֵיחַ מְשַׁכֵּר מְרַפְרְפוֹת עַל פָּנָיו

אוֹמְרוֹת לוֹ אֲנִי כָּאן .

נִזְכַּר אֵיךְ בַּתְּחִלָּה חָדְרָה לְחָיָיו

אֵיךְ רָאָה  אֶת הָאוֹר בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, חִיּוּכָהּ הַמְּבֻיָּשׁ

אֵיךְ מִיָּד רָצָה לְחַבֵּק אוֹתָהּ חָזָק  וְלוֹמַר לָהּ אֲנִי שֶׁלָּךְ

חָשׁ בִּרְכוֹת כַּף יָדָהּ בָּרֵיחַ הַמְּשַׁכֵּר

כָּעֵת עָמַד בְּפֶתַח מְסָרֵב לָתֵת לָהּ לָצֵאת