מאז שהגיע השלכת

מאז שהגיע השלכת 

הייתי עץ, שקט, שקוע בקיום

פרפר לבן מרחף מעבר ליקום

מעבר לדמיון ומעבר למודע

מעבר לעומק ומעבר להתמדה

כמו נהר זורם ועמוק

כזה שלא סוחף,כזה שנהנה לשתוק

בתוך עמק פורה, קרוב, יותר רחוק

על שפת אגם צלול ועמוק

יושב אדם לבוש בירוק

והוא שכח איך לשתוק

אני מזיל דמעה ועוד אחת אחריה

אל תוך עצמי נשמתי אבודה וסערה מעליה

מאז שהנהר חסום בסכר

פרפר אבוד בלי עוד מעבר

מאז שהגיע השלכת

וכבר אין לאן ללכת

הוא רק רוצה למצוא את המלאכים שהגנו עליו בעבר

שהשלג יימס ליבו יופשר ולא יהיה כל כך קר

הוא מקווה שהם עדיין משגיחים,מלאכים מציור שנשבר

שיש להם תכניות בשבילו,שיובילו אותו אל עתיד, ולא רק לעבר