פוסטים

רק מילים [מונולוג]

 
אתה כנראה מתעקש כל כך, לא רוצה לתת לי אפילו מעט ממך.
מסתפק בכמה מסרים סמויים, כמה נגיעות שלא נוגעות.
אין התחייבות, אין אמת או שקר. הכל נסתר, הכל חבוי.
אתה לקחת, את שנתתי בלי משים. לא השארת לי מילה להאחז. לא נתת לי ממך דבר לתפוס בו.
רק מצייר לי תמונות של פרו ורומא. לוקח אותי איתך לטייל בין עננים...
אחר כך שר לי שירים.
מנגן לי בלוז, של ויואלדי.
ויולדי ו..בלוז?
כן.
כמה אירוני. שוב, נוגע לא נוגע.
מן קלאסיקה מודרנית.
וכבר אמרת שחבל שלא עברתי שם,
אך טוב שנשארתי בהווה.
כך השארתי מאחורי ויואלדי
והמשכתי אל דרכי בבלוז.
גם אני נוגעת לא נוגעת.
קטנה אבל גדולה.
רק כרונולוגית. אני יודעת.
אתה יושב שם, מול עצמך. בדיוק כמוני, מולי.
לא מסכים לחשוף אליי
רק להראות לי
כמה חשופה אני.
והמילים שלך... מילים... כדרכן, שובות ומהתלות.
אני מתבלבלת, רק לרגע, נותנת לעצמי להיסחף בניהן.לטבוע.
קסם.כישוף.שיכרון.
אחר כך נזכרת, שאין פנים למילים.
אז עיניי משרבטות איזו דמות. אחרת.
אתה. אבל אחר.
ולי ולך? דבר אין בנינו.
רק מילים....
 

תגובות