בשקט , בדממה

בשקט בדממה מתחברת לאלוהיי

נפשי הצונחת למעמקים אפלים,

נוסקת גבוה  על גבי כנפי מלאכים

לשמיים כחולים ,אינסופיים

ושם למעלה

ממעוף ציפור, הרים עצומים חסרי משמעות

נהרות אדירים זולגים בורידים כחולים

לבה רותחת זולגת  כאדי  קפה מהביל

נפשי  החופשייה ,משחקת בינות ענני נוצה עדינים

בשקט, בדממה

לפתע מחשבות זורמות ,צלולות  כבדולח

גלויות אמיתיות אינן מסתתרות

חופשיות כפרפרים צבעוניים במעופם ,

פורצות גבולות  אינן נשלטות על ידי אנוש