שירים

מן המצר

 

צרה עין האדם

מצרה עליי וצר לי עליה -

לא די לה בדאבונות נפשה

והנה היא מתאבלת

על שאינם אלא פיסה דקה מן המציאות;

היכן תטביעו יגונכם, רואי הזווית החדה ?

במה תכו גורלכם המר כצוף האלה

בין ירכיה של בוגדת על מיטת משכבכם ?

אל מי תפנו אצבע מורה, אצבע מורא,

על שהחליקהּ אל בין מצעי חסדיכם?

 

הנה היא פושטת מחלצותיהּ

אין לה כְּסוּת וטעמהּ מר כגורלכם;

הנה יגונכם מארחהּ כמו היה לראשה נזר זהב;

הנה אתם מכים על המרה מרה הזו

ועל טעם העדן הנשפך בענוּתה אל גרונכם,

הנה אתם קוראים את שמה בוגדת

והיא אינה אלא אורחת במֵצַרכם.

shera bashan (C) שירה בשן

תגובות