ברגע שהאדם נולד

בו ברגע שאדם  נולד ...

מחוג חייו נע  תיק תק ,בכיוון אחד

שעון אימתני ספירתו  מסתורית

כשעון חול  שוויצרי דייקני במיוחד

גרגרי זהב  עדינים מטפטפים

טיפ טיפה ועוד  שנייה עברה  ...

אינם עוצרים לדקה גם לא לקחת נשימה

, לא טיפשות ,לא עצב  לא שמחה

ואף לא חוכמת כל העולם

 מפסיקים תקתוקו ,תיק תק לרגע קל

גם לא תחינה , תפילה או בקשה ..

אין לו עניין ברצונות האדם

מסלולו קבוע וזמנו מוקצב

רק לעמול להחזיק מעמד תיק תק ...

להתגבר להחזיק מעמד עד סוף המשימה

ומשבגר רכש בינה וקצת תובנה

מגלה זה האדם שמרבית זמנו נגזל

צער פושט בו על שכך סתם עבר

שעונו חדל לתקתק,  תיק תק

כמו חייו ,מגרגרי זהב התרוקן