שבר לב

בליל קיץ חם,שמש מזרח שקעה

מהים  נשבה  בריזה קלה

מרססת בעדינות אדי ים חמים

ואספלט  העיר נותר רותח

מכוניות מותשות מקרטעות לאיטן

פגשתי חכם זקן שאמר לי:

"בגידת  הגוף קשה לאדם

כאב ומחלה ידידה  הטובים

אך  כוחה אינה עומד לה , מול

נחמת העבר וחמלת האדם ."

ראשו מונח על אבן יעקב 

מול חלון פתוח ,עיניו נעצמות

ליבו מתעקש לאחוז במציאות חייו

ביגונו רואה ,מלאכי שמיים סביבו

מהלכים מעלה ,מטה בסולם שנהב

אלו שיורדים מלטפים מחלפות ראשו

ואלו שעולים עיניהם מנחמות

עיניו החכמות צופות לרחוק

מלטף את זקנו הלבן

בקול חרישי הוסיף ואמר:

"שבר -לב  הוא הקשה מכולם

לא נראה דבר חריג  לעין אדם .

אין דם ולא חתך, רק כאב חד

כאב הכי נורא  שקיים

אין מרפא ולא נחמה

גם שהאדם יעצום את עיניו ..."