שדרת החיים

ראיתי

בארץ רחוקה לאורך שדרה קסומה

בית גבוה  נקי ומסודר ,שקט בו רב

תריסיו מוגפים ופניו עצובים

בערב גשום של סתו מזיל דמעה

מבודדים ,יושבים איש ואישה

צופים במסך החיים

צופים לשדרה , בקשב רב

מאזינים לצחוקו של ילד רך

מתחברים לפעימות האוהבים

המחזיקים יד ביד ,

זכר לאותם ימים שעוד היו כך

מבעד לעננים שבתי לארץ אהובה

בתים קטנים שמחים  מכניסי אורחים ,

פרדסים ושלל פרחים

ריחות של קפה וצעקות של ילדים.