נגיעה

אני בכלל חושבת שאהבה טובה לא נמצאת לידך

ואני חושבת שהיום שלי נגמר מבלי שהספקתי לגעת בך , גם לא לדקה

ואם אנחנו כבר נוגעים עכשיו זוהי רק גחמה של רגע

והנה אני שוב מרגישה מרוקנת

כי המילוי שלך הוא סתמי, של רגע, של שניה ושוב נעלם.

אתה יודע, אני חושבת שכדאי שאחזיר את הסרט אחורה

לתקופה שבה הייתי שייכת לעצמי

אבל הזמן חלף ואני כבר לא זוכרת אם היה רגע כזה

אולי הוא חלף ואולי הוא אף פעם לא היה נוכח.

ואם ניגע לרגע קצת יותר

אז אדע היטב  שהמילוי הזה מגיע בהתאם לחוסר שלי

ואם ניגע קצת יותר עמוק ,בנשמה

אני אביט לך ישר בעיניים ואומר לך

האמת שאתה רחוק מעצמך לא פחות ממה שאני רחוקה

והחיפוש שלך הוא מסביב לביתך המוקף בגדר שומרת .

החיפוש שלי רחב , אולי גם לא מגודר

והכללים בהם נראים רמוסים

ואצלך, הכללים שקבעת לעצמך

משאירים אותך בצל

בזמן שאותי הם שורפים.

ואיך אפשר לתת מקום לאדם הנשמר ומלא במקום

אך בעיקר לעצמו?

ואיך אפשר להודות שהבחירות שלי שגויות

כי כמוך הן מגיעות תמיד  מהמקום החסר.