רחובות נמים

לעת ערב מפליגה ברחובות נמים

בדרך ידועה  ,לארץ פרא ,אסורה

משב רוח פורע עלי  זהב מצחקקים 

מבריח ציפורי שיר לשמיים ריקים

שארית שמש מסרבת  להרפות

קרניה חרבות חדי מציאות .

פיתולי הדרך מסחררים מחשבותיי

חושיי הוזים, אוחזים בתעתועי דמיון

ליבי המסובך ,אוזר מאמץ רץ מרחק

שוב ושוב פותר תשבץ חיי

עוד דקה ,עוד רגע קט אהיה שם, 

גומעת איתך מסע בארץ אסורה

לוגמת כוס תשוקה ,כוס תרעלה