קפה ודמעות

קפה ודמעות,
בוא נשב על קפה ודמעות.
הלב שלי רצוץ מידי, סחוט, מקופל
אני מתנגדת בכל כוחי- לא רוצה להוציא אותך מחיי.
קפה ודמעות
זו שיגרה של חיים
הלילה עובר, הבוקר מתעורר
וממשיכים במנהגים.
צחצוח שיניים, וסירוק השיער,
אוטובוס מקרטע, הכל כרגיל.
אבל אז הקפה, מהול בדמעות
ואתה אמרת- ה"אבל" כאן הוא שמשנה.
לכן במקום פריחה ושגשוג, נשאר רק קפה ודמעות
בוקר רגיל ומסלולים מוכרים. אבל הקפה, כואב מידי
לא טעים.