שירים

נופי גופה

זה לא שיר במובן המקובל של המילה, 
וזה גם לא מאמר או סיפור... 
התלבטתי תחת איזו קטגוריה לפרסם את זה, 
ובסוף הלכתי על שירה. 
אם זה לא מתאים לקטגוריה, 
המנהלת בוודאי תוכל להעביר את זה למקום הנכון.

נופי גופה

אני כבר לא זקוק למפת דרכי גופה 
כדי לשוטט בשביליי אבריה. 
אני מכיר היטב כל מישור, 
כל גבעה ועמק. 
ועדיין אני נהנה שוב ושוב 
מנופיה המפתים
אף פעם לא נמאס לי 
לשוב ולחקור את נופי גופה 
לענג ולפנק אותה 
ולהתענג על מכמניה. 

ללטף את מחלפות ראשה,
לנשק למצחה,
להביט באגמי עיניה,
להתחכך באפה
ללקק את מתק שפתיה, 
להעריץ את צווארה 
לכרסם את תנוכי אוזניה 
לחפון בכפות ידיי את שדיה, 
להחליק על מישור בטנה, 
להיאחז במותניה, 
לגשש את דרכי בתאווה 
על גבי ירכיה
אל מוקד נשיותה.
לחרוש בלהב מחרשתי 
את שדותיה 
ולטעת בה את זרעי. 

כבר שנים רבות 
שאני מגייס בכל פעם 
את כל חושי
לתור ולחקור את אוצרותיה.
לפסוע בשבילי גופה
ולגלות בה
פינות חמד נעימות 
להתפנק בהן.

גופה ממשיך להיענות למגעי, 
להשתוקק לנשיקותיי 
לערוג לרפרוף לשוני
להתגעגע למישוט כפות ידי 
על פני אבריה.
ליבה עוד מחיש פעימה 
מתרגש לקראתי
וזרועותיה עוטפות, 
חובקות  אותי באהבה 
כמו מבקשות להתאחד איתי  
לגוף אחד.

שבילי חיינו בהם אנחנו פוסעים 
שנים רבות יד ביד, 
כבר נכבשו ברגלינו
ודרכנו סלולה 
להמשך של אושר והנאה.

תגובות