הבטחה. אל בתי אתי.

אני אקח אותך לדרך אחרונה,

בבוא מועד,

בעוד שמונים שנה.

כשתעמדי על סף עולם אמת

משם לעזרתך אני ארד.

בעת ההיא

אדע אני מכבר

מה מר ומה נורא המעבר.

כשמשתחררת

נפש נבוכה

מהכזבים של עמק הבכא,

ומתייצבת

מול כסא כבוד

לסגור חשבון זכויות וטעויות

ומה חבל

כשכל דבר אבוד

הובך פתאום לבעל משמעות!

ברחו רגעים: גלויים, סמויים, בדויים...

נחסמת אפשרות לשינויים...

ומה היא נבוכה ובודדה

כשה זרם זמן עולם לנקודה

אחת זוהרת פתע מתקבץ,

ואין לה מלווה ואין יועץ.

אותה שעה, כשכבר הוסר פרגוד

ונפש תיפטר מהקליפות,

אני אבוא, הנני מבטיחך,

כדי להקל עליך את דרכך.

שלא תהיה צאתך קשה מידי,

אושיט לך יד, אשא בזרועותי,

ואוליכך, כמו שהיה אי פעם,

כאשר אותך הבאתי לעולם.

https://www.youtube.com/watch?v=aCHGGldEjNw