כמה קל

כמה קל להאשים ולכופף את הברכיים מול חומה, אני זוכר שהם אמרו לי אתה זה.

כמה קל לשנוא את עצמך על מנת להרגיש חמלה כלפי עצמך, אני זוכר שגיליתי שכך עובד העניין.

מהתמצית של עצמך עוד ימלאו בקבוקי יין בחבל ארץ אירופאי כלשהו.

דריכה אחת של כף רגלך על דשא טרי, ירוק מבחילה, עוד תקדם אותך.

כמה קל להזדקף בחיוך של אומץ לבד בבית עם הגב למראה, אל תזלזל היא אמרה לי.

תריח, תרחרח את הקידמה.

תשמע, תאזין לה בתשומת הלב השווה לאבא שישב גאה בטקס סיום שלך.

אתה תלך עם זה עד הסוף, מתחשל, כי אי אפשר להמשיך כך הרי.

כמה קל לחטט בעצמך, כמו הפעם הראשונה שגילית כמה מספק להיות נאהב.

לחטט בעצמך עם מחטים ותחבושות.

מחצים שבורים אתה מסיק את התנור, מאבנים לוהטות.

וזה קשה להכיל את כל הנדרש הסביר, הנדרש ההוא שמגמד מחשבות ומגדיל משכורות.

כמה קל לשנוא את עצמך על מנת להרגיש חמלה כלפי עצמך, אני זוכר שגיליתי ובכל זאת המשכתי.