טיול ברחבי עצמי

כלא גופני בעולם גשמי
מציאות מדמה הווה עתיד מעורפל עשן
מראה הטבע המושלם מאבד מערכו
היכולת לחייך כעבר נראת הזויה כפתאום
שמחת חיים דועכת מתחלפת בהרגל ישן נושן
לאן ארצה ללכת ומאן?

ותקח אותי לשם למקום שרעש הגלים מושלם
ותשם אותי שם היכן שהשמש נצחית השמיים כחולים
וגם בחושך תמיד תמצא את האור
בסמטאות החשוכות עם פנס רחוב עמום המראה את השביל אך לעולם לא מגלה את הדרך
פוסעת צעד צעד לכיוון מטרה שאינה ברורה היכן היא באמת
בכל פסיעה שאתה מצבע עוד חלק מהתמונה נגלה לפנייך ומבהר את המציאות החדשה והמשתנה  
את קווי האמיתיים של האושר המיוחל זוהי הדרך שבחרת לעצמך
זהו השביל בו בחרת לפסוע לטוב ולרע, לשם תלך ומשם תמשיך עד לתמונה חדה יותר
לגבי המקום הנחסף שבוא החלטת כי תרצה להקים את חייך, להכות שורשייך
לפעמים אני עוצמת את עיני ואני רואה את השלווה לה קיוותי תמיד
את הגלים המושלמים את הים הסוחף את השמיים הבהירים
את הבית הקטן והצנוע שבחרתי והקמתי במו ידיי את הצץ החדש ששתלתי לאחר פסיעה באזור עזוב ליד הכפר,
את הערסל שמחכה לי כל יום שאשכב בו ואנוח ואחשוב את מחשבותיי, את הלוח עם הדף וצבעי קשת בענן שאצייר את כל העולה בראשי את כל הממלא  את מוחי,
את שובך הציפורים שבניתי ביום גשום במיוחד, את הנעליים של בני הקטן שרץ בחוף כרגע מחפש אחרי הרפתקאות משל עצמו, את הגבר איתו בחרתי לצעוד את השביל של חיי, האדם שמשלים אותי אוהב מכבד מוקיר ממלא אותי.