הסיפור שלי

הנה אני יושב כותב את הסיפור שלי

כמו ילד קטן שמחזיק ממתק בגאווה

מחכה לזמן הנכון לאכול אותו

הרצפה עקומה פה

הצעדים לוקים באי סימטריה מטרידה

ואני כילד קטן שלא מוכן ללבוש מעיל בגשם

הכול כאן מושרש עמוק באדמה

ותקוע כמו יתד של אוהל שכבר מזמן נארז לתוך תיק

משפטים מתחברים לפני ההיגיון שבהם, אנשים מתים לפני

התחברות נוסטלגית לתקופות שיש בהן הרבה ומעט ממך

מציבות את החוצפה עמוק בראש

אנחנו חולקים אין סוף סודות שקריים על מי שאנחנו ומאמינים...

מאמינים גדולים אנחנו

הבלונד והצעיף, הכובע שלך ומשקפי השמש

אין בהם ממני כלל

ובכל זאת ניפגש המומים מהיתקלות מקרית ביציאה ממרכז קניות ריק ממוצרי צריכה

את יודעת הכי טוב מי אני ועדיין אין לך מושג

אני יודע הכי טוב מי אני ועדיין אין לי מושג איך להתמודד עם עצמי

הכול בסדר

אפילו טוב כשחיים על אוטומט

הכול טוב בסופו של דבר רק חבל שסופו של כל דבר מגיע.