הפסנתרן

רעש הגלים מעולם לא הפריע לו לנגן

קו מחשבתו היה נודד למקומות מרוחקים

ולפעמים למקומות נסתרים

התא הקטן באונייה היה מפלט ממהומות האנשים  

הוא פרס את ידיו על הקלידים והחל לנגן

התווים החמים פשטו על בטן האונייה

הגלים נשטפו שוב ושוב בפלדה האפורה כמחכים לשמוע עוד

השמים הסגולים הסגירו את תחילתו של הערב וליבו געש

הדמיון הרחיק אותו אל מרחביו הכחולים של הים, בדרך אליה

ידיו נגעו בקלידים וכוכבים פצו את השמים

צלילים דילגו בהנאה על המים השקטים, קוראים לה

עיניו הלחות הסגירו את געגועיו, לאור ירח הוא תר בתווים לכדי נגיעה

נפשו חפצה בתקווה

בשקט המפלח, אקורד נשבר, אצבעותיו זזו קלות על הקלידים