מכתב לאוהב אנונימי

פרפרים בבטני שוב עפים לנוכח נוכחותך

עיקשים ומסרבים לשבת במנוחה

כמה פעמים כבר שיננתי לעצמי

הוא לא בשבילך אז הלאה תעברי

אך היום מקרה שהיה כך היה

השאיר אותי מלאה בתחושה עזה

צעקה שנשמעה מאחורי גבי אותי הבהילה

כה חדה ופתאומית שללא כל אזהרה הופיעה

הסתובבתי ונתקלתי במבטך המופתע

אותי לא זיהית רק עשית את עבודתך

פתאום נמלאת חרטה וביקשת סליחה

ובאוויר אלי הפרחת נשיקה נפלאה

אין לי שום ספק שאתה מתוק אמיתי

לכן מסרבים לעזוב הפרפרים את בטני

מה שמו של הרגש שאני מרגישה?

מה עושים כדי לכבות את הבעירה?

איך זה יכול להיות שאני מרגישה

רגש כה בוסרי שלא ניתנה לו הזדמנות לפריחה?

ומה משנה כל זה אם אותה אתה אוהב

כך זה נראה ואין דרך את העניין לסובב

איחרתי את המועד וכנראה שהכול לטובה

אבל איך מכבים את מה שאני מרגישה?

כל הזכויות שמורות ל ayelet