אַתְּ

אַתְּ

שֶׁיָּמַיִךְ קְצָרִים לְהִגָּמֵר

ז

  וֹ

   רְ

    קִ

      ים אוֹתָךְ לֶעָבָר מְסֻיָּט

שֶׁסָּפֵק אִם קְרִינָתוֹ תְּעֻמְעַם

כְּהוּא זֶה, אִם

תַּקְהֶה זָוִיּוֹת חִיּוּכֵךְ.

אִשָּׁה שַׁבְרִירִית וּמוּבֶסֶת,

הַנּוֹהָה אַחַר

                         הַחִדָּלוֹן.

זֶה לֹא הַצֵּל בַּפִּנּוֹת, גַּם

לֹא צִבְעוֹ הֶעָכוּר שֶׁל הָאֲוִיר,

זוֹ אַתְּ הַנִּצֶּבֶת שְׁפוּפָה

מוּל כִּעוּרוֹ שֶׁל הַמִּתְיַמֵּר לְקָרֵב

בֵּין טֹהַר הָאֲהָבוֹת לְבֵין

בִּרְיוֹנוּתָן שֶׁל מַכְפִּישׁוֹת שִׁמְךְ,

זוֹ

אַתְּ וְהָרִיק.

אֲנִי מַבִּיטָה בָּךְ וְרוֹאָה

חָלָל הַמְּכֻנָּס לְמַבָּע

חֲרוּשׁ קִמְטֵי תְּהוֹמִיּוּת,

פָּנַיִךְ,

חֲדוּרוֹת אֹפֶק.

אֲנִי מַבִּיטָה וּ

מַבִּיטָה,

פּוֹרֶשֶׂת אֶת תְּמִיכָתִי,

יָדִי,              וְאַתְּ,

לֹא פֹּה,

                    אִתִּי.

אֲמִירָתִי שְׁקוּפָה, דְּאוּגָה,

מִלּוֹתַי,

            הֲבָרוֹת פְּ

                          ר

                            וּ

                              מוֹת

שֶׁסָּפֵק בְּיָדִי אִם הֵדָן הִסְתַּנֵּן בָּךְ,

מִלּוֹתַי,

     נִצְבָּרוֹת בָּךְ לִפְקָעוֹת דּוֹמְעוֹת,

נֶהֱדָפוֹת מוּל חוֹמַת קְרִיסַתֵךְ.

הַבִּיטִי בִּי אִשָּׁה,

הִתְעוֹדְדִי,

        זוֹ אֲנִי

וְהָאָבִיב שֶׁבַּדֶּרֶךְ,

זוֹ אֲנִי

                 וְאַתְּ.