פרידה

אני בוכה כי אני שוב צריכה להיפרד מאדם שאפשרתי לו מעט להתקרב

אני בוכה כי אני נפרדת לא רק ממך

אלא  גם שוב מכל האחרים

אני בוכה כי לא כמוך

אינני מצליחה להפריד בין הרגשות שנקשרו בליבך

לבין ההיגיון שמראה לי בצורה ברורה את ההבדלים

אני בוכה כי הכאב של עכשיו מוריד אותי למטה

לוקח אותי אחורה וגורם לי לראות את עצמי קטנה

כאילו שהיום כבר לא נהוג לתת את הלב כה מהר

כאילו שהיום כבר אסור סתם להישבר

ואני שואלת את עצמי

אם גם פה עליי להיות חזקה

ולתת הצגה די גרועה

מי אני בכלל

אם כל דבר מחסיר ממני את עצמי

אם בכל תגובה עליי להראות פנים אחרות

ואני מרגישה אשמה

שבלבלתי בין העולם שלי לשלך

שעדיין לא מצאתי דבר להאחז בו

להאמין בו

חוץ מאהבה