זמן משלך

מקשיב ללאונרד

ומדי פעם ממציא שורה

מקליד שמות שלא אכיר

דברים שלא זוכר שכתבתי

ארבע קירות, שתי חלונות דלת אחת

ושעון שדופק זמן לא שלו

עוד שורה נכתבת

אני לא בוקובסקי וגם לא משורר גאה או עצלן

החיים ,אני יודע, נמצאים במקום אחר

כתובים או מפורקים

כתבתי כבר את סיפור חיי

לא יכול לחזור לאחור

את תחכי לי בדירה כשאגיע

תתני לי קצת זמן משלך

מביט מהחלון

תנועה של מכוניות מזכירה לי מצעד של טנקים

העיר הזאת נכבשת כל יום

והיא עדיין מרגישה חופשייה

הכל בהילוך איטי בלי תמונה

ואני נע ונד, סופר דקות בזמן מת  

מדמיין מקומות ישנים, אגמים קפואים, רחובות מושלגים

שם לא היינו, שם לא נהיה לעולם

מרגיש את המילים, לא מצליח לשמוע את הגוף

עוד מעט היום נגמר, ושום דבר לא יזכיר שהיה

מותק תגידי לי

מה שדיברנו בלילה, לא היו שטויות

אני לא זוכר כלום

המילים חוזרות אלי ומסתדרות בארון

תגידי לי מותק,

שהזמן שלנו חרוט באיזה מקום

זה זמן מת עכשיו, עוד מעט אגיע הביתה

ותתני לי קצת משלך