נשארת

אז זהו, זה רגש. אין עוררין, אין ויכוח. זה רגש, זו אכפתיות עד דמעות.

מלוטש וברור, נקי מכל אבקות רוכל. גולמי. גשמי. זה רגש, הוא לא נתון לדיון, למיקוח.

מי יעזוב ראשון, מי יציל את כבודו? הרגש מנצח.אם פגעתי בך אז פגעתי גם בי. כי הרגש הזה אמיתי מידי, צורני,כמו יצור קטן שמחבר בנינו.הוא קיים. אי אפשר להזיז אותו הצידה. הדמעות עולות לי מהלב. תגידי סליחה, תגידי שלא רצית, לפגוע, שאת רואה, שהוא טוב מידי בשביל שתכאיבי לו. פרא אדם שכמותו.ישיר ומקושקש.הוא בוחר בך. כי זה הטבע שלו, לבחור. ואת אומרת לו,

"אני לא מעריכה אותך יותר"

והוא אומר לך

"בסדר...

אני מעריך אותך

זה מספיק לי"

ואת אומרת לו שנמאס לך ממנו.שהוא כולו משחקים. 

אז הוא עונה לך

"חבל שזה ככה אבל זה החיים...אני תמיד אנסה לעזור לך כל עוד אני יוכל"

לעולם לא שמעת כזו אמת

ואז את יודעת שהרגש הוא הניצחון הכי חזק של האנשים. שהוא האמת הנכונה היחידה בחיינו.שהויכוחים וההטחות הם מכאן עד אין סוף, והפגמים והכשלונות וההצדקות הם רק נשק להרס תמידי. ושניכם צודקים.גם האמת שלך, וגם האמת שלו. אבל רק הרגש, הוא האמת של שניכם.

אז תיראה אותי עכשיו. חיה מחדש. געש בלב. אביב מתעורר.ותראה אותך, כל כך יפה בתוך האור האמיתי שלך. המסירות העל טבעית שלך. היא הסוד, היא הזכות בלהיבחר על ידך.

ואני אוהבת אותך. ואם תבקש, אשאר. ואם תצטרך,אכאב את כאבך, ואשמור על סודך.אני אשאר נאמנה לכח שלך, כי אתה נאמן אליו. כי אתה נותן לו להיות הכח שלך על עצמך, ולא על אחרים. 

אז שיגידו שאתה פרא אדם. אתה פשוט אומר את האמת.אתה לא של ההמונים. אתה של הנבחרים.

שוב, אחרי שנים, הלב שלי מתרכך. הרגש עולה באש.ובפעם הראשונה, אני באמת מאותגרת, 

משתנה, לומדת מבפנים.

נשארת.