בודד מול רבים

דבר מה חזק, מהודק, מדאיג

מתנהל לו במהירות, שועט במורד

מתגבר משניה לשניה

ככדור שלג.

אני מנסה להרים ראשי

לזקוף קומתי

מביט נכחי

תר אחר משען

להיטיב אחיזתי.

וה"כדור" מחזק תאוצה כסוס דוהר

צבעיו מתחלפים בקצב אש

מכחול רוגע דרך צהוב חיוור

ועד לכדי אדום בוהק, רועש

הכדור בוער.

ואני בזהירות זוקף ראשי

מקומם את ישותי

מביט סביב תוהה,

מנין יבוא עזרי?

בעל העוצמה, האימתני משדרג מרקם

בעקביות מעיקה

מנוקשה וקפוא כמו קרח יבש

עד לכדי נוזל ברתיחה

מבעבע כלבה, רוגש.

וראשי לגמרי שקט עכשיו

תודעתי צלולה

כנחל לא אכזב

מקבל החלטה ברורה

להשיב מלחמה שערה

מול אכזריות מרה.

איתני הטבע מחשבים לרמסני

על מצחי זיעה נוטפת

ובעין הסערה כרוז מצריד

כי חלה התדרדרות נוספת

ואין רואים מה צופן עתיד

עכשיו הקשת בענן מחווירה גווניה

אל מול אופק שחור מתמיד.

ואני בשלי

יחיד מול צרים

מביט סביבי מבטל את קיצי

עורי קורן, מתוכי יבוא עזרי

אני בודד הם רבים

אני יכול להם ואותם אנגח

אני צודק ולכן אנצח.