אני רוצה שתקראו לי אצקו או איצקוביץ'

אני רוצה שתקראו לי איצקו או איצקוביץ

כמו שנקראו אבי, סביי ודודיי.

לא רוצה את השמות המעוברתים

אופיר, למדן או דן.

עכשיו, כשאבא איננו

אני זקוקה לשורשים

של הונגריה-רומניה.

לנהר הבייגה שבו שחה,

לטראם שקטעה את רגלו של אחיו משה,

להדגמת תרגילי הסדר נוסח הצבא הרוסי

על מקל של מטאטא, של סבא.

ללביבות תפוחי האדמה

והצנון עם המלח של סבתא.

אני רוצה שתקראו לי איצקו או איצקוביץ

ושוב לישון במיטה הגבוהה של סבתא

וליפול על אפו של אבי מתוך שינה.

לאכול חבוש עסיסי מהעץ שבחצר

להינשך על ידי חתול

ולנסוע את כל הדרך

מעין המפרץ לנס-ציונה

ולא להצליח לזהות את החתול.

אני רוצה שתקראו לי איצקו או איצקוביץ,

אבא, כל-כך מתגעגעת.