כי האדם עץ השדה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה      יהודה בן יחיאל

הַדֶּקֶל                    עֲרָבָה צְחִיחָה

צַמֶּרֶת עוֹטֶפֶת        נִצָּנֵי פְּרִיחָה

יָנִיבוּ פֵּירוֹתַי          אַדַּרְתִּי מַזְהֶרֶת

מִי יִגְאַל                 אַחֲרִיתִי לְמַזְכֶּרֶת

אַטִּיל זְרָעַי            עַל כַּנְפֵי רוּחַ

לִכְבּוֹשׁ עֲרָבָה         אֵצֵא אָשׂוּחַ

עִשְׂבֵי בָּר               עֲשָׂבִים שׁוֹטִים

הֵרִימוּ רֹאשׁ           כָּבְשׁוּ מֶרְחָבִים

זְרָעַי קָמֵלוּ            מִּשֶׁטֶף בָּרִים

זֶה מַשְׁפִּיל             וּמִי יָרִים

אַקַּו לְבַר שִׂיחַ       הָזֵן רַעְיוֹנַי

אַמְרִיא לַגְּבָהִים    אוּלַי יִישָׂא פָנָי

הֶעְמִיקוּ שָׁרָשַׁי      אָמַרְתִּי אַחְכִּימָה

זֶלֶף פֵּירוֹתַי           יוֹנְקִים מַשְׁמִימָה

יָגַעְתִּי זָקַנְתִּי         נִיצָּב מַחֲרִישׁ

לְעֵת כָּזֹּאת           נִפְלֵאתִי וָאוֹבִישׁ

23/4/2012

                   כל הזכויות שמורות