יום המים הגדול

    היינו עושים כמעט הכל ביחד, שיעורי בית, כדורגל. ואפילו היינו באותה תנועת נוער. בחגים היינו מטיילים בשדרת היונים אשר ליד גן הוורדים, היינו הולכים ברגל לאוניברסיטה בגבעת רם, וממלאים את בריכת הכסף במטבעות קטנות. לא היינו שובבים ממש, אך בצענו גם לא מעט מעשי קונדס.

    שבועיים לפני חג השבועות כבר היינו נפגשים אצל משה בבית, לתכנן את מלחמת המים המסורתית של חג השבועות. היינו בני עשר, אמא של משה הגישה לנו קערה גדולה עם פירות, נוטפים סוכר פירות. ואבא של משה היה מביא כוסות ארוכות עם גזוז, וקשיות. הוריו של משה היו אוהבים לפנק אותנו, ותמיד אמרו: "חבריו של משה, הם כמו ילדינו".

    אבא של משה היה אדם חביב וחופשי, למרות גילו המתקדם, והכיפה השחורה שהייתה מונחת ישרה על פדחתו. היה לו מבטא ייקי, מגושם וכבד כאשר דיבר בעיברית, אך קולו נישא בסמכות כאשר דיבר אל משה בשפתו הזרה. ולפעמים היה מזמזם נעימות כאלה מארץ מוצאו, שנשמעו רחוקות ומרשימות במורכבותן. אבא של משה תמיד היה מרושל בלבושו, שיערו הלבן והמתולתל היה כל כך מקורזל שתמיד הזכיר את הים בימי החורף הקשים. אך דוד אביו של משה היה אדם עם נשמה גדולה, הוא אהב ופינק אותנו תמיד.

    ישבנו בחדרו של משה והתחלנו לתכנן את יום המים הגדול. הכנו בראשנו בסיס אשר יהיה מקום אסטרטגי לתכנון וביצוע מזימותינו. "אנחנו נתמקם ליד פחי האשפה הגדולים", אמר מנחם. והסיסמא שלנו תהיה: " כלב קשקשן, ואז שתי מחיאות כפיים קצובות", אמר משה. נתחיל להכין את פצצות המים יומיים לפני החג אמרתי, ועד אז נתאמן על הזריקות שלנו בעזרת כדורי ספוג. נכין דליים עם מים למילוי הרובים. וכשיגיע הזמן נהיה מוכנים לחג המים, ונפתיע את כל ילדי השכונה.

     ואז הוא הגיע היום הגדול, חג השבועות המפואר עם הארוחות החלביות המסורתיות, הבורקסים והמאפים, הגבינות והסלטים.

     אנחנו מוכנים למלחמת המים המסורתית, הטחנו פצצות מים וירינו מים מן הרובים על כל העוברים ושבים. התרטבנו והתלכלכנו, אך באוויר עמד טעם החופש, טעמו של החג המופלא הזה הנקרא שבועות, עם המסורת, והמנהגים השונים מבית לבית, ועם ריחו הניפלא של האביב החדש.

    מנחם משה ואני היינו חברים טובים מאד, אך יותר מכל התמוגגו מחברות זו הוריו של משה, חברות שהגיעה מאוחר ולאחר שמשה תקופה מאד ארוכה היה מכה את מנחם ואותי, עד שאבא שלי לימד את משה לקח שבודאי לא שכח שנים, ומאז היינו רק חברים טובים.

   כך בכל שנה לקראת חג השבועות, היינו מתכננים את יום המים, את אותו יום שריחפנו בין ארץ ושמיים.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי