השד הקטן מתעורר

מכירים את הדפיקות בדלת אחרי שעה תשע בערב ?  

דפיקות בדלת. 

בדיוק , אני יושב מתקשקש במחשב מול מכרה מאיזו קליקה ודפיקות בדלת. "מי דופק ?" – אני חושב – "למה לא משתמשים בפעמון ? זה בטח רוכל שעובר מדלת לדלת" .

תוך כדי אנחת רחמים עצמיים מעביר משקל גופי מהכורסה לרגלים ולאחר מכן מציץ מבעד לחריר ההצצה . דמותו של אברך צעיר נשקפה אלי . "בחיי אני חושב . כבר הרבה זמן לא הגיעו אלי לקבץ צדקות . לכן , מלפנים משורת הדין במקום לסרב לו 'מאחורי הדלת' אסרב לו 'פנים אל פנים' " .

הם היו שנים . שני בחורי חמד , חייכנים , מטופחים ואדיבים. . אחד מהם הצטודד הצידה ונתן את הבכורה לחברו לנהל את מערכת השיווק .

"ערב טוב" – הוכחתי להם שגם אני יודע להיות מנומס – "מצטער אבל אינני תורם צדקה ואינני מנדב נדבות" 

"אה זה בסדר " – ענה לי המשווק התורן תוך התנדנדותו מרגל מרגל – " לא באנו בשביל צדקה , למרות שצדקה תציל ממות. אבל אולי אתה מעוניין לרכוש משהוא מהספרים שלנו " – ופרס לפני מספר ספרים .

"לא תודה" - אמרתי – "אין לי עניין" .

ואולי הספרים הללו יעניינו אותך" – פרס לפני מקבץ שונה של ספרים .

"לא תודה " – חזרתי על מה שהתחיל להסתמן כמנטרה - "באמת אין לי עניין" 

"בסדר גמור " – ענה אחד מהם – "העיקר שתהיה בריא . אלוהים אוהב אותך . אלוהים שומר עליך . רק תדבר אליו והוא יענה לך ..." 

איך שמעתי זאת והשד הקטן שבקירבי הרים את ראשו בעניין רב . אז נעשה הפסקה קצרה לטובת כמה מילים על השד . לשד הזה יש רגישות מיוחד לאנשים שמתנהגים שלא כיאות ולפעמים מנסה להכות אותם חזרה בנשקם שלהם ובמגרש המשחקים שלהם דווקא. 

מה זה 'כיאות' ? כל מקרה לגופו. במקרה דנן מדובר בסוג של התנשאות שהם עצמם אינם מודעים לה . הברכות שהעתירו עלי עקב סירובי למרכולתם עברו את סף הנימוס המקובל . ויומרתם שלהם ושל שולחיהם לקו טלפון פרטי לאלוהים בכלל מוגזמת . 

אז לא שהם רעים חלילה . הם מאה אחוז . אבל השד , השד , יש לו רצון משלו . וחייב להודות לפעמים הוא גם מכניס תבלין לחיי.

"... רק תדבר איתו והוא יענה לך ..." - אמר אחד האברכים ושניהם כבר פנו לעבר היעד הבא .

"דברתי איתו " – אמרתי בשם השד הקטן . 

"דברת איתו ? " - עצרו שניהם באחת . גבותיו של המשווק התרוממו בתימהון וגבותו של שני ירדו בריכוז. 

"כן , דברתי איתו" – ענה השד בהבעת פנים חתומה . 

"דברת איתו, ו.... ? " - שאל המשווק .

"ולא ענה לי ! " – ענה השד .

"דברת איתו ולא ענה לך ? " – שאל המשווק . 

"כן , דברתי איתו ארוכות ולא ענה" – המשיך להתל בו בשד .

"אז לא דברת מספיק. נסה עוד פעם ועוד פעם עד שיענה" – התערב השני בהגיון המעגלי הידוע של המאמנים. 

"דברתי מספיק" – התעקש השד .

"לא דברת מספיק" – החרה והחזיק המשווק אחרי חברו .

"כן" 

"לא"

"כן"

"לא"

"אתם מכירים את הפתגם" – שבר השד את חילופי הכן ולא ועבר להנחתה – "אתם מכירים את הפתגם . פתח לי פתח כקופו של מחט ואפתח לך פתח כפתחו של אולם ? " 

"כן , ואז .." - הגיב השני בקוצר רוח .

"אני , בדיבורי פתחתי פתח כקופו של מחט ואלוהים לא עמד בציפיות ולא פתח שום..." – השד הנחית את הכדור לעברו .

"ואתה , יודע כמה זה קופו של מחט ? " – התיז המשווק בנסיון להציל את הכדור ולהעבירו למגרשי שלי .

"בוודאי"' - ענה השד תוך שבוחן את צבע היין בכוסית שבידו –" בוודאי , קופו של מחט מייצגת יחידה קטנה לעין שיעור . במקרה דנן חצי שנייה זה יותר מקופו של מחט" .

בעווית של "מקרה אבוד" נפרדו השנים ללא מילים . והשד הרים כוסית יין לחיים. 


הערה –
הכותב , כלומר אני , לא מאמין בקיומו של אלוהים אך מכבד את זכותם של האחרים להאמין בהסתיגות אחת שאמונה לא תיהיה קרדום לחפור בה.