והם היו

והם היו, והם עדיין

הם אצלנו בזיכרון והם שם

והנר דולק ואיפה אנחנו?

אנחנו מסתכלים במרומים ולא יודעים לאן

איפה אחי? הוא שואל אותה והיא לא יודעת

מסתכל על העשן הבוקע מתוך הארובה נשמתו נמכרה בידי הגורל

הגורל אכזרי ופוגע

נותן לכל בן אדם לחוש בטוב

אבל למעשה הוא רע ומר

כתמים של זיכרון

נשאבים בתוך הנפש התמימה

והלא מודעת

והם היו

והן עדיין

הם אצלנו בזיכרון והם שם השיר מדבר מתוך קולה הנוגע

 ומנגינה עצובה מתנגנת לאיטה

עוד תו ועוד תו ועוד דמעה נופלת לתוך האדמה

מצמיחה שורשים של תקווה

שאולי יהיה טוב גם שנה הבאה?

והאם הם יזלגו עוד גם מחר איש אינו יודע ואנחנו מסתכלים לשמיים ורואים.

(נכתב מתוך השראת מנגינה עצובה)